בלוג

פיתוח פנימי מול שימוש בפלטפורמה

פיתוח פנימי מול שימוש בפלטפורמה

פיתוח "מהיסוד" על ידי צוות הפיתוח בארגון או על ידי ספק חיצוני הוא תהליך מקובל מאוד בארגונים בעולם. לפיתוח כזה יתרונות וחסרונות והדרך להחלטה לנקוט בדרך זו מורכבת מגורמים רבים. שקלול גורמים אלו דורש מחקר מעמיק, פנימי, לזיהוי צרכי הארגון כולל משאבי פיתוח ומשאבים כלכליים, וחיצוני, לזיהוי מגמות והתפתחויות בעולם.

 קצב ההתפתחויות בתחום פיתוח התכנה מהיר מאוד ועל הארגון לשאוף לזיהוי מדויק ככל האפשר של התפתחויות אלו על מנת למקסם את יתרונות הפיתוח מחד ולהימנע מ"להיתקע" עם טכנולוגיה מיושנת מאידך . במקביל, יש לקחת בחשבון את מסלול ההתפתחות של צרכי הארגון על מנת ליצור מערכת ניתנת לשדרוג

שינויים בכלים ויכולות

במקביל לגישת הפיתוח "מהיסוד", התפתחו בשנים האחרונות כלים מתוחכמים המספקים פלטפורמות לפיתוח יישומים מורכבים ללא צורך בפיתוח בסיסי של אלמנטים הדרושים בכל יישום אינטרנט. פלטפורמה היא תכנה המספקת שירותים כלליים כמו ניהול משתמשים ואבטחה, ניהול תוכן, אופטימיזציה של דחיסת מידע ו caching, מודולאריות בעזרת API מוגדר היטב, התאמה לפרוטוקולים וסטנדרטים ועוד יכולות כלליות רבות אחרות. התאמה של הפלטפורמה לצרכי הארגון ניתנת לביצוע ברמות גבוהות של דיוק אולם יש לקחת בחשבון כי קיימים גבולות ליכולת זו. מגבלות אלו מאלצות לעיתים השקעת מאמץ מיוחד

כתוצר לוואי להתפתחות הפלטפורמות ויכולת ההתממשקות שלהן למודולים (באמצעות ה API המוגדר היטב) התפתחו שווקים למודולים המותקנים על הפלטפורמה ומספקים יכולות מגוונות ביותר (הדבר נכון לכל הפלטפורמות המרכזיות). למעשה, לא מוכר לנו תחום או פונקציונאליות כלליים שאינם נענים על ידי מודולים הקיימים בשוק. השוק התחרותי והגלובאלי למודולים לפלטפורמות יוצר רמת מחירים ממוצעת נמוכה במיוחד לצרכני המודולים פרט למקרים חריגים. התפתחות שוק המודולים מאפשרת, כצעד ראשון בהוספת יכולות למערכת קיימת, פניה אליו לצורך השלמת יכולות אלו. במקרים שיש צורך בפיתוח ייעודי מותאם לצרכים ספציפיים מאפשר ה API פיתוח רכיבי תכנה כמודול למערכת תוך ניצול חכם של יכולות המסופקות על ידי הפלטפורמה. לדוגמא, פיתוח מודול הדורש שימוש בניהול הרשאות יתבצע באמצעות ה API למערכת, וישאיר את הטיפול בניהול ההרשאות לפלטפורמה כשירות למודול ובכך יחסוך את הצורך בפיתוח עצמי של ממשק ניהול ההרשאות והלוגיקה הכרוכה בו. ההחלטה על פיתוח, "מהיסוד" או על בסיס פלטפורמה קיימת מכתיבה מסלול לתקופה ארוכה.

פיתוח על בסיס פלטפורמה

פיתוח על בסיס פלטפורמה קיימת פותר בעיות רבות וחוסך זמן פיתוח אולם יש לקחת בחשבון גם את חסרונותיו. בדרך כלל הבחירה בפלטפורמה תיעשה מתוך הנחה שהיישום המתוכנן ינצל היטב את יכולותיה והצורך בהתאמה מיוחדת ליכולות קיימות אלה יהיה מועט ככל האפשר.
השימוש בפלטפורמה משאיר את הטיפול בתשתיות לפלטפורמה ומאפשר לצוות הפיתוח של הארגון להתרכז בפיתוח פונקציונאליות ממוקדת וייחודית לו.
נתאר כאן את יתרונות הפיתוח על גבי פלטפורמה של קוד פתוח.

יתרונות הפיתוח על בסיס פלטפורמה

יציבות, אופטימיזציה לביצועים, שרידות, תיעוד ואיכות הן תוצאה של עבודה משותפת של קהילת מפתחים וקהילות משתמשים גדולות, ובסופו של דבר, מפתחים רבים יותר מכירים את הפלטפורמות הפופולריות, מאלה המכירים את המערכת הפנימית בארגון.

  • פיתוח הפלטפורמה נעשה על ידי קהילות מפתחים גדולות ומעורבות מאד, ביניהם מהמפתחים המוערכים ביותר בתחום.  בהיות הקוד פתוח הוא נתון לביקורת קפדנית של מספר רב של מפתחים. מעבר לכך יש לראות בקהילות אלו מקור תמיכה טכנית טוב מאוד ובעל בסיס ידע עצום
  • לפלטפורמה יהיו בדרך כלל נהלי פיתוח מסודרים ומאורגנים ותיעוד טוב לפלטפורמה עצמה, לסטנדרטים ולשימוש בפלטפורמה ברמת אדמיניסטראטור וברמת משתמש
  • טיפול בתשתיות ברמה גבוהה (כולל יכולת אופטימיזציה, ביצועים, שרידות וכולי)
  • מגוון רחב של מודולים קיימים המקצר את זמן הפיתוח וכן  API מסודר ומוגדר היטב המאפשר רכישת מודולים מסוגים שונים והתאמת מודולים אלו או יצירת מודולים ייעודיים בקלות יחסית  
  • מסלול שדרוג מסודר ומוגדר ואימוץ טכנולוגיות חדשניות והטמעתן במהלך שידרוג
  • קהילת משתמשים גדולה מאד, המעבירה דרישות ומזהה תקלות לקהילת המפתחים.
  • טיפול באופטימיזציה של אלמנטים שונים במערכת ותכנון הלוקח בחשבון ביצועים והתאמה לנפח הפעילות (Scaleability & Availability)
  • טיפול יסודי בהיבטי אבטחה
  • הפרדה נכונה בין ניהול תוכן – טכנולוגיה – עיצוב, המאפשרת גמישות לשינויים ו בפן הטכנולוגי – הפרדה בין ממשקי משתמש, לוגיקה, טיפול במידע – החיונית הן לטיפול בשינויים והן ליכולת טיפול בתקלות ולטיפול ביציבות ושרידות המערכת.
  • העברת ידע ותחלופת גורמי ניהול המערכת קלים יחסית

חסרונות הפיתוח על בסיס פלטפורמה

מודולציה של היכולות גוררת עבודה מסודרת, ועשויה לעודד את הארגון לפעול בתהליך פיתוח מסודר. בין השאר, משתפרת ההבנה של משמעויות כל שינוי על פני המערכת כולה.
יתכן שחלק מהשינויים המתבקשים על ידי משתמשים ידחו – אבל האם זה באמת חסרון?.

  • התאמת המערכת לצרכים מיוחדים יכולה להיתקל בקשיים. בעיקר אמור הדבר בחלקים הנוגעים לניהול הרשאות ואבטחה בשל הקשיחות המתבקשת מנושא זה.
  • אילוץ פיתוח בסביבה מוגדרת מראש.
  • חורי אבטחה המתגלים בפלטפורמה ידועים לכולם ויש צורך במעקב צמוד אחרי ההתפתחויות בתחום זה.
  • על מפתחי המערכת הקיימים בארגון ללמוד את עקרונות הפיתוח על גבי הפלטפורמה וניהולה הטכני.
  • על משתמשי המערכת ללמוד את השימוש בפלטפורמה ולהתרגל לממשק הניהול שלה.

 

את/ה רוצה שימצאו אותך

את/ה רוצה שימצאו אותך

אם עלה נושר ביער ואיש אינו שומע אותו, האם משמיע העלה קול בנפילתו? האם האתר שלך הוא עלה בלתי נשמע בג'ונגל האינטרנט? במאמר זה נתייחס לשחקן מרכזי בקיום הוירטואלי – מנועי החיפוש ובראשם גוגל, ומשמעותם מבחינת האתר שלך, ניהולו ותכניו. המאמר אינו מתיימר להתקרב אפילו לכיסוי הנושא אלא לתת מספר הדגשים וכללי אצבע בבחינת עשה ואל תעשה בהקשר זה. 

אגב, אם את/ה מנהל/ת אתר פנימי של קהילה ומיקום האתר בתוצאות החיפוש בגוגל לא ממש מעניין אותך, יש לך פטור ממני מלהמשיך ולקרוא. מצד שני, נא לא לכבות את המחשב וללכת לים, שכן שומה עליך לעבור בקפידה על המדריכים בפורום שלנו אם האתר שלך נבנה על ידינו. בעניין זה לא יתקבלו תירוצים.

כמו בדיאטה האחרונה המוצלחת שלך, ודגש על המוצלחת, גם אם אין לך כוונה לעקוב בדבקות אחרי כל תג המוזכר כאן, כדאי לנסות ולאמץ חלק מההצעות כמנהג בעת ניהול התוכן באתר. לא לחינם צצו חברות קידום אתרים בהמוניהן בשנים האחרונות, החבר'ה האלו יודעים שקידום אתר הוא בעיקרו הקפדה על פרטים, עקביות ואבחנה בין עיקר וטפל. ובינינו, למי יש זמן וסבלנות להיות עקבי, קפדן ומעודכן אלא אם הוא עוסק בכך למחייתו? בהמשך נתייחס יותר לעניין חברות קידום האתרים, אני מקווה שתחזיק/י מעמד עד שם גם אם זה בוער בעצמותיך.

אם  את/ה מעוניין לגשת ישר לרשימת הפעולות שמציע המאמר בלי כל החלק ה"ספרותי" המתחיל כאן, את/ה מוזמן להקיש כאן.

איך מנועי החיפוש יודעים על קיום האתר שלך?

באינטרנט קיימים מיליארדים רבים של אתרים ודפי תוכן, ומנועי החיפוש מתאמצים מאוד לעשות סדר בבלגאן. על מנת לתת שירות איכותי למבקרים במנוע החיפוש, מנסה המנוע לדמות עין אנושית הסורקת את כל מגוון האתרים המצויים ב"זנב הארוך" של האינטרנט, ולהגדיר היטב אילו אתרים עונים בצורה הטובה ביותר על מילות חיפוש, או ביטויי חיפוש, אותם מזין המשתמש במנוע החיפוש עצמו. לשם כך מקיימים מנועי החיפוש  תהליך של איסוף, אינדקסציה (מיפתוח), ומדרוג של התכנים הקיימים באינטרנט.
למנועי החיפוש יש שליחי מצווה בצורת תוכנות המשמשות כמחושים ונשלחות לתור ברחבי האינטרנט אחרי תכנים. תוכנות אלו, הידועות יותר בשם רובוטים, או עכבישים (דמיינו את העכבישים ממטריקס, לא פחות מפחיד) נשלחות בהולות ואוספות ללא ליאות מידע מאתרים לפי תכנית עבודה המוכתבת להם מתחנת האם, כלומר מנוע החיפוש עצמו.

לנקודה זו נתייחס בהמשך ביתר פירוט אולם מה שחשוב לדעת כרגע הוא שהתכנית מי הולך לאן ומתי היא בעלת חשיבות רבה למיקום האתר שלך בתוצאות החיפוש. אחת המטרות שלנו כמנהלי אתר היא לפתות את העכבישים  לבוא לביקור אצלנו ולהזין אותם היטב על מנת שיחזרו שוב ושוב.  יש לזכור, עכביש שאכל טוב יחזור למנה נוספת. יותר מכך, עכביש שהוזן במנות מגוונות מצפה להפתעה בכל ביקור ולכן ירצה לבוא יותר לאתר שהתוכן בו מתעדכן תכופות.

אז מה קורה לאתר חדש ברשת? איך הוא נכנס ללו"ז הצפוף של העכבישים? אכן שאלה קשה והתשובה עליה באה ממספר כלים העומדים לרשותנו. מנועי החיפוש  (תחנת האם כזכור, ומנהלת הלו"ז) מאפשרים את האמצעים הבאים לצורך העניין:

  1. במהלך יום העבודה הרגיל מזהה תחנת האם קישורים חדשים שנוספו לאתרים המוכרים לה, ובאופן אוטומטי מפנה אליהם את העכבישים. על פניו נראה, שדרך זו לעורר את תשומת הלב של תחנת האם היא הקלה ביותר. כל מה שנדרש הוא לדאוג לכך שלינק לאתר שלנו יופיע באתר שמוכר לה… אבל האמת בעניין מנוע החיפוש נמצאת כאמור בפרטים, והכרות של שלום שלום עם המנוע לגמרי לא מספיקה.
  2. מפת אתר  של גוגל –  מתוך הבנה כי רבים מהאתרים ברשת אינם מופיעים במלואם באינדקס החיפוש, פיתחה גוגל מנגנון הנקרא Site Map, המקל על העכבישים שלה את הגישה לתכנים השונים באתר שבהם מתבצעת הסריקה שלהם. מנגנון זה הוא טכני בעיקרו, וכרוך ביצירה של קובץ בעל מבנה פורמלי המובן לעכביש האורח והפניה של גוגל למפת האתר שנבנתה.  כאשר מגיע עכביש לאתר, הוא פונה תחילה לקובץ הזה, המשמש מדריך רחובות לאתר, ומציין אילו רחובות קיימים, מי מהם רחוב ראשי ומי רחוב צדדי, ובאילו רחובות יש שלט "אין כניסה" ומנוע החיפוש נדרש להתעלם מהם. העכביש יוצא לדרך באתר לפי הכתבה של מנהל/ת האתר שייצר את הקובץ המתאים, וכך נחסכת לו עבודת ניחוש המועדת לטעויות.
    אל תבלבלו את מפת האתר של גוגל עם מפת האתר הפנימית של האתר (המיועדת לעין אדם ומוצגת למבקרי האתר). המפה של גוגל היא, כאמור, יישום טכני של המיפוי, שאמנם מדמה מבט אנושי, אבל ודאי איננו כזה.
    ייצור מפת האתר של גוגל אינו מסובך במיוחד  וללקוחותינו הוא ניתן כחלק מהשירות שלנו בהקמת האתר. בעת הפניית גוגל למפת האתר, ובתנאי שזו תקינה, האתר מתווסף אוטומטית לתכנית הסריקה. השימוש במנגנון זה עוזר מאוד בהוספת אתרים חדשים לאינדקס ובהמשך חיי האתר מהווה כלי שליטה מצויין. כדי להמשיך ולהיות אטרקטיביים לעכביש, יש צורך בעדכון תמידי של מפת האתר במקביל לעדכון האתר עצמו. בעבודה על הפלטפורמה שלנו מתעדכנת מפת האתר של גוגל אוטומטית. באחד הגיליונות הקרובים נקדיש מאמר נפרד לניהול נכון של מפת האתר, ולהסתכלות ביקורתית עליה – כי על אף שהיא כלי חשוב לקידום, לא כולה דבש וחלב.
  3. הגשת האתר למועמדות  לחיפוש ייעודי – כאשר מנוהלים באתר תכנים שאינם חשופים או חשופים חלקית לעכבישים של מנועי החיפוש, כמו וידאו או סרט פלאש ואפילו תמונות, באתרים שבהם התמונות הן רכיב תוכן מרכזי, ניתן להגיש אותם אקטיבית כמועמדים למנוע חיפוש ייעודי. דוגמא לנקודת הגשה להפצה של תוכן וידאו ראו כאן.

ביקור הגברת הזקנה

העכבישים מבקרים באתר שלך מדי תקופה. הם מציצים באתר, שואלים מה נשמע, בודקים  מה התחדש, האם יש מזון (תוכן) שונה מהפעם הקודמת, ובהתאם לחוויה הקודמת שלהם אצלך, מהנה או כזאת שיעדיפו לשכוח, יחליטו אם להיכנס לביקור יותר ממושך. ביקור ממושך משמעו סריקה יסודית יותר של האתר והכנסת תכנים חדשים שלך לאינדקס. אחת המשימות שלנו כמנהלי האתר היא, כפי שאמרנו, לפתות אותם להיכנס לביקור ממושך ולחזור שוב ושוב לעיתים תכופות.

תחנת האם מחליטה  על תכיפות ומשך הביקור, ומנסיון ניתן לומר כי ככל שהתוכן באתר מתגוון , העיצוב (כן, אפילו העיצוב) מתחדש, דפים נוספים עולים, ותכנים חדשים מתווספים, כך תהיה הגברת הזקנה שמחה יותר לתכנן ביקור לעכביש שלה אצלך. שיקול נוסף למשלוח העכביש ולמשך הביקור הוא הקשר של התכנים החדשים שעלו לתוכן קיים ומאונדקס אצל הגברת. לדוגמא, במספר פעמים בהם  עבדנו באינטנסיביות על האתר שלנו והוספנו תוכן משמעותי, ואפילו כאשר עבדנו על עיצוב בלבד, ראינו שיפור ניכר במספר הביקורים של העכבישים אצלנו. ביקורים תכופים של העכבישים יכולים להתרחש אפילו אחת ליום.

מעקב אחרי תכיפות הביקור של העכבישים אפשרי באמצעות כלי ניהול שמספקת גוגל, וחלק מחברות הארוח. נתיחס בהרחבה לכלים אלה באחד הגיליונות הבאים.

חומר ללחישה

מה בעצם הם מחפשים אצלך? כדי להבין זאת אני מציע לפחות פעם אחת לנסות להעמיד את עצמך במקום עכביש הסריקה. לא כי הוא מסכן וזקוק לזה, אלא משום שלהפתעתך תגלה כי הוא רואה את הדברים אחרת לגמרי ממך. בדיוק כמו בכל יחסים זוגיים אחרים (בהנחה שמעוניינים לשמר אותם…)  בחינת הדברים מנקודת המבט של הפרטנר שלך היא צעד ראשון בעבודה .

אז מה הוא רואה שם?  העכביש, למרבה הצער, קצת לקוי למידה ומכל האתר המקסים שלך הוא רואה רק טקסט.  הוא אפילו לא יודע כמה אסטטי העיצוב!  טקסט הוא המזון היחיד שהעכביש יכול לעכל, וכדי לראות את הדברים מנקודת מבטו, יש לבצע את הצעדים הבאים:

העלו  לאתר שלכם, לספריית השורש, קובץ ריק ששמו delorie.htm.  מטרת קובץ זה היא להוכיח שאתם מנהלי האתר ותו לא. כל עוד הקובץ קיים תוכלו להמשיך בפעולה, אבל גם אחרים יוכלו לבצע אותה, כך שכדאי למחוק את הקובץ בסיום המהלך.

היכנסו לקישור הבא והתחילו את שיפור מערכת היחסים  עם העכביש בהכנסת כתובת האתר שלכם בתיבה המתאימה. צפו להפתעה די מזעזעת. האתר החמוד שלכם נראה זוועה…. אין תמונות, אין וידאו, אין פלאש, הכל טקסט וטקסט בלבד. זה מה שהעכביש אוכל ועליכם לדעת לבשל לו את המזון הזה בקפידה ובתיבול נכון. נשמע קשה, אה?  בהמשך נלמד כמה מתכונים לא מסובכים שיסיעו לכם לספק את העכביש. אבל זכרו שהרכיב המרכזי בכל המתכונים הללו יהיה תוכן טקסטואלי, ורק לעתים תוכלו לזרוק לקלחת גם צפרדעים ריריות בדמות סוגים אחרים של מידע.

אז בואו וננסה להתמקד שוב. המטרה שלנו היא להביא משתמשים בעלי עניין, והדגש הוא על בעלי עניין, לאתר שלנו, ולא להיות בראש תוצאות החיפוש של גוגל.  קצת מפתיע נכון? כל מומחה קידום אתרים מתחיל יכול להביא את האתר שלך לראש טבלת תוצאות החיפוש, תוך שימוש במילות מפתח שאופייניות רק (או בעיקר) לאתר שלך. האתר שלנו, למשל, נמצא בראש רשימת תוצאות החיפוש תחת מילת המפתח אתרים ת.ר.  אני משוכנע שאחרי השקעה שולית יחסית של מאמץ, אפשר יהיה למצוא מילה כלשהי שתזניק לראש הרשימה גם את האתר שלכם. אבל האם זו באמת המטרה? נתקלנו במקרים לא מעטים שבהם  בוחנים מנהלי אתרים או לקוחות את המיקום של האתר שלהם בגוגל על ידי הכנסת שם האתר שלהם לחיפוש. חיפוש כזה אמנם רלבנטי כאשר לקוח פוטנציאלי שמע כבר את שמעכם ומעוניין למצוא את האתר שלכם כדי להעמיק ולהתעניין. אבל ברור שהצלחה כזו היא טריויאלית ויכולה להיות נכונה לכל אתר. מה שבאמת היינו רוצים הוא שלקוחות המעוניינים בתוכן, מוצר או שירות מהסוג שאתם מספקים ימצאו אתכם בראש תוצאות החיפוש שלהם.

קביעה זו מכתיבה לנו משימה חשובה וקודמת לכל השאר: לדעת או לנחש באופן מושכל מהו מונח החיפוש או מהם מונחי החיפוש שלקוח פוטנציאלי שלנו עשוי לכתוב בתיבת החיפוש? סביר להניח שאין אנו יודעים אותה בבירור,  אלא אם האתר שלנו מכיל תוכן ייחודי ביותר (קצת קשה להשתמש במונח "ייחודי" בהקשר של האינטרנט , אבל נניח לזה כרגע).

משימה זו אינה פשוטה כל כך לצערנו והיא כרוכה בתהליך ממושך (ולפעמים יקר) של ניסוי וטעייה, כאשר כלל לא מובטח לנו כי בסיומו נגיע אל הארץ המובטחת. בנוסף, מאחר ועברית היא קשה שפה וכרגיל מעמידה אתגרים ייחודיים בפני דובריה, אין אנו יכולים להשתמש בכלים הנפוצים לדוברי לע"ז (אנגלית בעיקר, כמובן) ומאפשרים ניתוח מילות מפתח בצורה חכמה.  חברות קידום אתרים יכולות לסייע ולייעץ בבחירת המילים המתאימות לכם, אבל גם היגיון בריא לא יזיק כאן. אם תחפשו "רהיטים" במנוע החיפוש, תקבלו מיליון וחצי תוצאות אפשריות. בחיפוש "שולחנות" יצטמצם מספר התוצאות לשליש. בחיפוש "שולחנות עתיקים" שוב נשאר עם שליש מהמספר הקודם. אפשר להמשיך ולצמצם את כמות תוצאות החיפוש מתוך הכרות אינטימית עם העסק שלכם ועם הלקוחות הפוטנציאליים, ואת זה לא תוכל אף חברת ייעוץ לעשות במקומכם.  אם, לדוגמא, תשכרו חברת קידום אתרים לאתר שלכם תגלו שאחד הדברים הראשונים שתישאלו ולעתים אף יופיע בחוזה ההתקשרות ביניכם, הוא מהם המילים או הביטויים שאתם מצפים לקדם כך שבחיפוש לפיהן תופיעו בראש תוצאות החיפוש.

המשמעות היא שעם כל הצער, המשימה של זיהוי מילים אלו מוטלת על כתפיכם.

מותק, הילדים נעלמו

נניח שבחרתם את המילים שאותן אתם רוצים לקדם. נניח אפילו שבחרתם מיד את המילים המוצלחות ביותר. למה שלא תוסיפו דף לאתר ותמלאו אותו בדיוק במילים האלה כדי "לעבוד" על העכביש הדיסלקטי? ובכן, זה ממש לא עובד ככה. העכביש אולי דיסלקטי, אבל אינטיליגנטי להפליא. אילו היה אוכל את הלוקשים האלה, לא יכול היה מנוע החיפוש לספק למחפשים בו את השירות שעליו הוא אמון – הפנייה לאתרים המתמקדים בתוכן שאליו מתיחסות מילות החיפוש.

אל תתפתו לנסות לעבוד על העכבישים. מנועי החיפוש עושים כל מאמץ לאתר נסיונות לבלבל אותם ומענישים בחומרה  עד כדי הסרה מהאינדקס לתמיד, הפרות מהסוגים הבאים:

  • הסוואת תכנים בצבע הרקע
  • הכנסת טקסט מתחת לתמונה (כך שהטקסט אינו נראה)
  • הסתרת טקסט על ידי הקטנתו לפיקסל אחד
  • הצבת מילות חיפוש לא רלוונטיות בעליל במטרה למשוך דירוג גבוה יותר

וכן הלאה וכן הלאה.

זכרו כי מעל לכל האתר שלכם מיועד לאנשים ולא למנועי החיפוש. ככל שהאתר יהיה מעניין יותר לאנשים כך הדירוג שלכם יעלה.

אז יופי, עכשיו אני אשב בחושך ואסבול

בנקודה זאת  נדמה לי שצריך לעצור את התהייה ולומר כי יש מה לעשות, והרבה.  הנה כמה כללים בסיסיים:

  • אכלסו את האתר בתוכן הרלוונטי למוצר, לשירות או לנושאים שבהם מתמקד האתר שלכם.
  • למדו כיצד להדגיש מילים חשובות בעיניכם, על מנת שגם מנוע החיפוש יידע שהן חשובות ורלוונטיות לנושא האתר.
  • רעננו את התוכן מעת לעת, תוכן רענן וחדש מושך את העכבישים כמו זבובים לאתם יודעים מה.
  • הקפידו על כתיב ללא שגיאות, המחפשים בדרך כלל (אם הם לא טוקבקיסטים סדרתיים) כותבים ללא שגיאות את מילות  החיפוש שלהם. תוכן רהוט יגרום למבקרים באתר להשאר בו.
  • תנו תיאורים ושמות רלוונטיים לדפים ולתכנים בתוך הדף.
  • אל תרגיזו את מנוע החיפוש.

ועכשיו לחלק שכולנו ציפינו לו – איך עושים את זה

רמת האתר

  • בחרו שם טוב כשם דומיין – שם טוב הוא שם שסביר שיחפשו כשמחפשים אותכם.  למשל לקוח שלנו, יעקבי סטודיו  בחר את הדומיין http://jacoby-studio.com/ 
  • בעת רישום הדומיין הימנעו מחסימת הצגת הפרטים שלכם לציבור. אמנם תיאלצו להתמודד עם ספאם אבל מנועי חיפוש עלולים להחשיב אתכם כספאמרים בעצמכם בשל הנסיון להסתיר את זהות בעל הדומיין.
  • כתבו תיאור תמציתי והכניסו מילות מפתח שלדעתכם מייצגות את התוכן באתר שלכם במקומות המיועדים לכך. ללקוחותינו ב"ניהול פורטל – הגדרות אתר". לבעלי אתרים אחרים בררו היכן המקום המתאים באתר שלכם
  • בקשו ממקימי האתר להכין לכם מפת אתר עבור גוגל. ללקוחותינו , מפת האתר היא חלק מהשירות, אם יש לכם ספק בררו איתנו אם בוצעה
  • הקימו חשבון בגוגל והיו מנויים על Google analytics כדי לדעת מה קורה באתר שלכם מבחינת כניסות מבקרים. בנושא זה נעמיק באחד המאמרים הבאים שלנו.
  • בקשו מחברת הארוח שלכם  להפעיל את מנגנון הסטטיסטיקה באתר והשתמשו בו לבדיקת נוכחות מבקרים.
  • בררו עם חברת האירוח שלכם שהכתובת yourdomain.co.il  מפנה ישירות ברמת השרת לכתובת www.yourdomain.co.il ומי שנכנס לאתר שלכם מהראשונה אינו ממשיך עם הכתובת המקוצרת בסיורו באתר. (ראו תוכן כפול בהמשך) אם העכביש מגיע לכתובת  atarimtr.co.il  ולאחר מכן לכתובת www.atarimtr.co.il  הוא יראה את אותו הדף תחת שתי כתובות שונות, מה שעלול להיחשב לתוכן כפול ולגרור פגיעה בדירוג.
  • שקלו שמוש ב Google Adwords תוכלו לתקצב שם את כמות החשיפה שלכם ואת מילות המפתח שעליהן תשלמו בהתאם ליכולות ולצרכים שלכם.
  • שקלו יצירת ניוזלטר – ניוזלטר הוא כלי חזק מאוד לרכישת דירוג בשל המיקוד שלו והכנסת מבקרים מתעניינים לאתר שלך. החסרון בניוזלטר הוא בהשקעת הזמן בייצורו, העלות התקציבית שלו והצורך במשמעת וזמן להפקתו באופן סדיר.  ללקוחותינו – תוכלו לעשות שימוש במנגנון הניוזלטר באתר שלכם. מנגנון זה כבר כלול בהתקנה שלכם. ראו מדריך כאן (אנו מתנצלים, אבל הכניסה למשתמשים רשומים בלבד)
  • הימנעו ככל האפשר משימוש בפלאש (flash) – מנועי החיפוש אינם מסוגלים להבין מה מכיל קובץ פלאש וקידום אתר המכיל תצוגת פלאש אינטנסיבית כרוך במומחיות יקרה. החליפו פלאש בטכנולוגיות חדשות ומספקות (אם כי לא מפותחות כמו פלאש) כמו  כאן באתר הועד למניעת הרס הר הבית  התמונות המתחלפות בצד ימין למטה וכן אלמנטים אחרים בתוך האתר המספקים אנימציה מצוינת אינם בפלאש והתוכן שלהם חשוף לעכבישים.
  • הכניסו קריאות לביצוע פעולה באתר. הנעת מבקרים מתחילה בהצעה לביצוע פעולה כמו "התקשרו אלינו". פעילות של מבקרים באתר שלכם לאחר כניסה ממנוע החיפוש חשובה לדירוג שלכם. כן, גם על זה נרחיב בעתיד. 

קישורים

  • קישורים חיצוניים -הנושא של קישורים מאתרים אחרים (backlinks) הוא אחד היותר מוכרים וללא ספק קישורים איכותיים יקדמו את האתר שלכם. הבעיה היא שקישורים איכותיים אינם בהישג ידם של רבים ולכן יש נטייה להשתמש בתחליפים מאתרים באיכות נמוכה יותר. (האיכות נמדדת ברלוונטיות של האתר המקשר וכן בדירוג שלו) . ברור שאתר חדשות המקבל קישור מ CNN יקבל דירוג גבוה יותר, אבל זוהי מציאות לא רלוונטית לרוב בעלי האתרים. לעומת זאת ריבוי של קישורים באיכות נמוכה עלולים להיחשד על ידי מנועי החיפוש כנסיון לרמאות ולגרור ענישה.
    לכן אני מציע לא להפריז בחשיבות הקישורים מבחוץ אבל גם לא להימנע מהם, כמובן, כאשר באפשרותכם להשיג קישור טוב מאתר אחר העוסק בתחום קרוב אליכם.
  • הגישו את האתר שלכם לאתרי אינדקס רלוונטיים והימנעו מהגשה ללא אבחנה לכל האינדקסים שרק תוכלו למצוא. כדאי לשקול גם הגשה לאתרים מקצועיים הדורשים תשלום. השיקול הוא כלכלי גרידא.
  • אם האתר חדש, קישור מאתר רלוונטי יכול לזרז את סריקת האתר באופן משמעותי. כדאי שאתר חדש של קיבוץ למשל  ידאג לכך שיהיה קישור אליו מאתר התנועה המיישבת ואתרים אחרים הקשורים לנושא.
  • קישורים הדדיים – רעיון שקראתי עליו באחד המאמרים מציע לשקול אפשרות של ספונסורינג לאתר חינוכי (אתרים אקדמיים מקבלים בדרך כלל תו איכות גבוה) בתמורה לקישור מהאתר של המוסד אל האתר שלכם. מנוע החיפוש לא טיפש, וקישורים הדדיים רבים מדי מחשידים אתכם, הקפידו לא להגזים.
  • הכלל "הרחק משכן רע" טוב גם כאן לקישורים. אל תחליפו קישורים עם מקורות עלומים, יתכן למשל והם ברשימה השחורה של מנועי החיפוש והקשר שלכם עלול להיחשב לפסול . השתמשו בבדיקת רשימות שחורות שתוכלו למצוא על ידי חיפוש בגוגל של הערך check server domain blacklist.
  • אל תכניסו יותר מ 100 קישורים לדף כולל קישורים פנימיים.
  • השתתפו בפורומים ייעודיים הקשורים לעיסוק האתר שלכם. ארגנו לכם שם חתימה המכילה הפניה לאתר שלכם והשתדלו להרבות בתגובות .
  • הכניסו מנגנון המאפשר קישור לרשתות חברתיות כמו באתר שלנו www.atarimtr.co.il (בדף הבית למטה למשל). מנועי חיפוש כבר מזמן מתייחסים לרשתות חברתיות כמקור חשוב להערכת חשיבות אתרים. בקשו ממכרים שיכניסו את האתר שלכם לרשתות אלו על ידי שימוש במנגנון שהצבתם באתר.

רמת הדף

  • כתבו תיאור תמציתי רלוונטי לדף וכן מילות מפתח במקום המיועד לכך . ללקוחותינו ב"הגדרות הדף" .
  • תנו לדף שם באורך עד 65 תווים
  • הפרידו מילים כשיש צורך בכך במקף (-)  ולא בקו תחתון
  • כתבו תכנים רלוונטיים ועדכנו אותם, הוסיפו מדי פעם חומר לאתר
  • כתבו קישורים מלאים והרבו בקישורים רלוונטיים בין דפי האתר אבל בזהירות, קישורים מיותרים יכולים לגרור ירידה בדירוג דווקא. ללקוחותינו, השתדלו להימנע משימוש באפשרות המעקב אחרי קליקים לקישורים, כעת אנו יודעים כי היכולת הזאת אינה טובה למנועי חיפוש. ראו מדריך בפורום שלנו כאן ( הכניסה למשתמשים רשומים בלבד, הרשמה ללקוחותינו כאן)
  • כאשר אתם מקשרים לקובץ (למשל קובץ PDF ) תנו לקובץ שם משמעותי  ואפילו בעברית אם השרת מאפשר זאת. השם LX225.PDF חסר משמעות לעומת "מצגת מוצרי מפעל המחזור.PDF"

תוכן טקסטואלי

  • פזרו מילות מפתח רלוונטיות בדף (לא להגזים , זכרו כי אתם כותבים ליצורי אנוש ולא לעכבישים)
  • תנו כותרות לפסקאות או פרקים בדף שיהיו קשורות גם לתוכן הטקסטואלי וגם למילות המפתח בדף ויחד עם זאת ממוקדות ונכונות לתוכן שבראשו הן עומדות
  • בדקו איות
  • הכניסו את שם העסק שלכם במלואו לתכנים  כמו "אתרים ת.ר" ולא "החברה שלנו" – מנועי חיפוש ייעודיים ידרגו אתכם גבוהה יותר אם שמכם מופיע גם בתוכן.
  • הימנעו מכתיבת תוכן כפול. תוכן כפול הוא תוכן או קישור שחוזר  בדפים שונים של האתר. 
  • הדגישו מילים חשובות בבולד או בקו תחתון. מנועי החיפוש מזהים את ההדגשות ומתיחסים למילים אלה כאל חשובות יותר בסקירת מילות החיפוש הרלבנטיות. 
  • סמנו כותרות טקסט בקוד כותרת מתאים  H1, H2, H3  וכן הלאה לפי הצורך. מנועי החיפוש מדרגים חשיבות של התוכן בדף לפי סימונים אלו
  • זכרו כי מילות מפתח חשובות, אבל כותרת הדף ושמו חשובים יותר (הטקסט בחלק הכחול של חלון הדפדפן למעלה ושם הדף בתפריט בהתאמה)

תמונות

העלאת תמונות לאתרים פופולארית מאוד אבל פחות מובנת למנהלי אתרים מנושאים אחרים בהקשר של אופטימיזציה. ללקוחותינו – פרק זה מתייחס לעבודה עם תמונות בעורך הטקסט

  • תנו לכל תמונה תיאור צמוד  ומשמעותי.
  • השתמשו בתגית ALT בכל תמונה והכניסו בה מילות מפתח. הימנעו מדחיסת מילות מפתח רבות מדי. זכרו כי על התיאור להיות ענייני ומכוון לבני אנוש ולא לעכבישים.
  • השתמשו בתגית TITLE ותנו כותרת לתמונה
  • בטקסט הקרוב פיזית לתמונה (באותה פסקה למשל) הכניסו תוכן טקסטואלי רלוונטי לתמונה.
  • בתיאור התמונה הכניסו את המילה "תמונה". מחפשים רבים מכניסים מילה זו לחיפוש שלהם (למשל "תמונה של חתול") וצירוף המילה ימקם את התמונה גבוה יותר בחיפוש.
  • העלו תמונות באיכות טובה אבל דאגו לעבד אותן לפני כן. ראו כאן בפורום שלנו כיצד. (שוב, הכניסה למשתמשים רשומים בלבד). תמונה במשקל 3 MB תעלה לאט מאוד לדפדפן של המחפש, ואיכותה לא בהכרח טובה יותר מתמונה במשקל 70K לתצוגה באתר.
  • אם אתם רוצים לאפשר הדפסת תמונה (הדורשת קובץ באיכות משקל גבוה)  תנו אליה קישור מהתמונה המעובדת.

פז"מ

כפי שודאי הבנתם, הוותק של אתר משמעותי מאוד לדירוג שלו. אתר היושב כבר זמן רב ברשת ידורג במקום גבוה יחסית . על כן אל תתייאשו אם הדירוג שלכם לא  גבוה או אפילו נמוך במיוחד. זכרו כי לעיתים דווקא באתרים חדשים ומהסיבות שמנינו למעלה העכבישים מבקרים לעיתים יותר נדירות. לעיתים בטווח של חודשים. קחו את הזמן שלכם ואל תפסיקו לעבוד.

שכירת חברת קידום אתרים – מה כדאי לבדוק ולשאול

העצות הבאות מוגשות באתר העזרה של גוגל וחשבתי שיועילו למי שמעדיף תרגום תמציתי עברי. תוכלו למצוא אותן במקור כאן.

שימו לב לנקודות הבאות שעליהן כדאי לקבל מידע מחברת הקידום:

  1. האם תוכלו להראות לי דוגמאות של עבודה קודמת שלכם ?
  2. האם אתם מצייתים להוראות הקידום של גוגל (קיימות חברות המקדמות אתרים בשיטות שעלולות לגרור ענישה בטווח הארוך למרות הישגים בטווח הקצר)
  3. מה התוצאות שאני אמור לצפות להן? באיזה לוח זמנים? איך אתם מודדים הצלחה?
  4. האם אתם מקדמים אתרים רבים מאותו תחום? איך אתם מתמודדים עם ניגוד האינטרסים בין הלקוחות?
  5. מה הנסיון שלכם באתרים מהתחום שלי?
  6. מהן הטכניקות העיקריות לקידום שלכם?
  7. כמה זמן אתם בעסק?
  8. האם תעבירו אלי את המידע לגבי הדרך לקידום האתר שלי בסיום הפרויקט? אין הרבה טעם בשכירת חברת קידום אם אתה נשאר תלוי בה לעד.

בקישור למעלה תוכלו למצוא עוד מידע לגבי העבודה עם חברות קידום.

 כפי שראיתם נושא קידום האתר מורכב מאוד מחד אולם ניתן לשליטה מאידך. מטרת הרעיונות שהועלו במאמר איננה להפוך  אותך למומחה לקידום אתרים,  אבל יישומם מאפשר לך להיות מומחה לקידום האתר שלך. ניסוי וטעייה לאורך זמן, יביאו אותך לזיהוי טוב מספיק של מילות המפתח  שכדאי לך לקדם. הקפדה ודיוק לפחות בחלק מהטיפים ישפרו את המיקום במנועי חיפוש ואם תהפכו חלק מהם להרגל בניהול האתר, למשל בעת כתיבת תוכן והעלאת תמונות, התועלת תהיה רבה מאוד ולא מעיקה.

אני מקווה כי מצאתם תועלת במאמר זה. נמשיך ונרחיב במאמרים הבאים, אתם מוזמנים להוסיף הערות ושאלות במנגנון התגובות למאמר,  וכמובן -נשמח לראותכם שבים ומבקרים באתר שלנו.

יהודה תירם,

אתרים ת.ר.

 

לקריאה נוספת:

חלק ניכר מהמידע במאמר זה נלקח כמובן מפי הסוס עצמו, הלא הוא מרן גוגל שליטא וכן ממקורות רבים אחרים. מידע נוסף ורחב יותר אתם מוזמנים לקרוא בגוגל , שהוא, באופן טבעי, המקור המוסמך ביותר לחיפוש מידע בנושא חיפוש מידע בגוגל…

מודול אחזקה – פתרון לניהול ובקרה של בקשות תחזוקה

מודול המאפשר ניהול מרכזי של אחזקה וענפיה השונים, תוך אינטראקציה בין הגורמים הרלבנטיים: מבקשי התחזוקה, מנהלי ענפי תחזוקה שונים, ומנהל התחזוקה המרכזי. המודול פותח עבור קיבוץ מעברות, שלו מרכז אחזקה פעיל ומסודר, הדורש בקרה על התקדמות המענה לבקשות התחזוקה.

המודול, על יכולותיו השונות, הוא חלק פעיל ואינטגרטיבי לחלוטין עם אתר הקיבוץ. משתמשים הרשומים לאתר ובעלי הרשאה מתאימה באתר עצמו יכולים לעשות בו שימוש על פי תפקידם. הכניסה אליו מתפריטי האתר. באופן זה משולבים לחלוטין הפנים של ניהול מידע בקהילה, ושל ניהול פעילות הקהילה עצמה.

 תאור המהלך שלהלן הוא על פי צרכי קיבוץ מעברות, אולם ניתן להתאים את המודול למהלך העבודה התקין והמתאים לכל קיבוץ, קהילה ואירגון, וליישם ניהול מסודר ומבוקר של בקשות לתחזוקה על פי הצורך.


מבקשי התחזוקה הם כלל המשתמשים המורשים לכך, ובדרך כלל יהיו חברי היישוב או העובדים בארגון

החברים ממלאים טופס פשוט באתר. פרטי החבר או החברה מוצגים אוטומטית, ואילו פרטי הבקשה מוזנים לפי הצורך, ומתוך רשימה של סוגי שירות קבועים.

לאחר שמירת הטופס, מקבל החבר הודעה על הצלחת הפעולה, והבקשה נשלחת להמשך טיפול על ידי מנהל התחזוקה.

מערכת הניהול של המודול מאפשרת שליחת הודעת מייל אוטומטית למגיש הבקשה ולמנהל התחזוקה על הבקשה החדשה.

בשלב הראשון, הבקשה מאושרת על ידי המנהל ומופנית לענף המטפל המתאים. בשלב הבא, יטפל הענף המתאים בבקשה, יציין את הפעולות שבוצעו, וישנה את הסטטוס שלה לסטטוס המתאים. וביום שמש בהיר – הבקשה תסגר לאחר שטופלה כיאות.

בכל מהלך הפעילות הזה, יכול כל אחד מהחברים להכנס לרשימת הבקשות שלו עצמו ולבחון את סטטוס הטיפול בהן.


למנהל התחזוקה רשימה ייעודית עבורו, המאפשרת לו לבצע את כלל הפעילויות הכרוכות בניהול התחזוקה. בין השאר, יכול המנהל לחתוך את רשימת הבקשות ולטפל רק בבקשות הלא מאושרות. ניתן להכנס לפרטי כל בקשה, וניתן גם לסמן בקשות מרובות ולאשר את כולן בבת אחת בלחיצת כפתור.

רשימה זו מאפשרת מיון, חיתוך וחיפוש על פי פרמטרים רלבנטיים..

הרשימה מציגה איקונים שונים המאפשרים למנהל התחזוקה לקבל מידע רב על כל בקשה במבט בודד. כך למשל, מסומנות בקשות שהוזנו על ידי משתמשים שאינם עוד חברים באתר, ובקשות שאותן הזין מנהל התחזוקה עצמו עבור חברים מסיבות שונות. לאחר אישור הבקשה והפניתה למנהל הענף המתאים, עוברת הבקשה לשלבי הטיפול בפועל.


לכל אחד ממנהלי הענפים רשימת בקשות ייעודית, באמצעותה הוא מתעדכן ברשימת המטלות והפעילויות, ומעדכן את סטטוס הבקשות השונות.

הסטטוסים האפשריים הם: חדש, בטיפול, בוצע, הענף החזיר את הבקשה, ברור טלפוני ומעוכב. רשימה זו של סטטוסים נקבעת, כמובן, על ידי הלקוח.

הרשימה ניתנת לחיתוך לפי סטטוס, וגם להדפסה – כדרך לייצר רשימת פעילויות "לדרך" עבור מנהל הענף.

למודול התחזוקה ממשק ניהול המאפשר למנהל המודול לבחור בין אפשרויות שונות לשימוש בו. מנהל המודול יכול לקבוע אילו סטטוסים ינוהלו ובאילו צבעים יוצגו ומה יהיו סוגי הבקשות ולמי יופנו כברירת מחדל.  ניתן לקבוע ארועים נוספים שעליהם יקבלו המשתמשים הודעות מייל וכדומה. אתם מוזמנים לפנות אלינו ולבחון התאמת המודול לצרכי הקהילה או הארגון שלכם.

לתשומת לבכם: כל הפרטים המוצגים בתמונות מתוך מודול התחזוקה הם פרטי-דמה ואינם חושפים פרטים אישיים של חברי קיבוץ מעברות.

קו פתוח ללקוח – טפסים באתר

כל אתר מאפשר לנו אינטראקציה מאיתנו והחוצה – בעצם הצגת התכנים שאנחנו בוחרים; החל מעיצוב האתר שלנו ודרך התכנים השונים שאנו בוחרים להציג, בין אם הם טקסטואליים, ויזואליים (תמונות), אודיטוריים (מוזיקה), או משולבים (סרטי וידאו וסרטי פלאש, למשל). אחד היתרונות שאנו מחפשים בהקמת אתר דינמי הוא שבירת החד צדדיות בהעברת המידע – ומעבר לאינטראקציה הדדית עם הלקוח, כלומר, לא רק אנחנו מעבירים תוכן, גם הלקוח מעביר תוכן אלינו.

קיימות דרכים שונות לקבלת תכנים מהלקוח ומגוון רחב של יתרונות לעצם האינטראקציה – ברור שלקוח שטרח ושלח אלינו מידע אודותיו הוא "קצת שלנו". כמה קצת? לקוח שהשתתף בסקר שאנחנו עורכים מעורב בצורה מעטה ביותר. הוא נשאר אנונימי, ואין לדעת כמה המידע שמסר נוגע לו, או לחברה שלו, אישית. לקוח שהצטרף לרשימת התפוצה שלנו, ונתן לנו רק שם וכתובת אימייל הוא כבר "באמת קצת שלנו". הוא כבר מסר פרטים יותר ספציפיים, ומוכן לקיים איתנו מערכת יחסים מסוימת – אבל מרוחקת מאד. לקוח שיוצר איתנו קשר אימייל, למשל באמצעות "צור קשר", מעורב מעט יותר. אבל אנחנו יכולים להגיע איתו הרבה יותר רחוק.

הגברת המעורבות של לקוחות ומשתמשים

אתרים שהם עצמם ה"ביזנס" של החברה מביאים את האינטראקציה האינטרנטית לקצה האיכותי של הסקלה. כך, למשל, אתרים חברתיים כמו Facebook או LinkedIn, חברות Web-email, אתרי יד שניה, וכמובן רבים נוספים. אבל גם עסקים וקהילות המתקיימים בעולם שמחוץ לאינטרנט יכולים למקסם את מעורבות הלקוחות או המשתמשים, ולהפוך את האתר למכשיר לעבודה שוטפת. הדרך לאינטראקציה כזו עוברת דרך טפסים. החל מטפסים פשוטים ביותר, כמו זה של "צור קשר", שכולנו מכירים, ועד טפסים סבוכים המהווים שלב בתהליך העבודה עצמו – כמו טפסים שמטרתם קבלת הצעת מחיר, טפסים שמטרתם הרשמה לקורסים, טפסים שמטרתם הרשמה לארוע ועוד ועוד.
סוגי הטפסים מגוונים, והמאמץ הכרוך ביצירתם באתר הדינמי שונה. נתיחס כאן לשלושה סוגי טפסים מקובלים, שניתן לשלבם בפלטפורמה שלנו:

• טפסים שהם קבצים להורדה למחשב המשתמש
• טפסים המאפשרים טיפול בפרטים דרך האתר
• טפסים המהווים גשר למערכות המידע הפנימיות בארגון

ניהול מסמכים הכוללים טפסים

טפסים שהם קבצים להורדה למחשב המשתמש ניתן לשלב בפורמטים שונים – Word, Excel ו PDF הן דוגמאות מקובלות לפורמטים כאלה. הטפסים מופיעים כקישורים בדף באתר, והמשתמש מוריד אותם למחשב שלו באמצעות לחיצה על הקישור ושמירת הקובץ למקום נבחר במחשב. טופס כזה הוא הגמיש ביותר והפשוט ביותר לטיפול עצמאי – ניתן תמיד לשנות את קובץ הטופס עצמו, ולהעלות את הקובץ החדש במקום הקובץ הישן. מסיבה זו, סוג הטופס הזה הוא הנפוץ ביותר.
ואולם, הטפסים הללו יוצרים את הקשר החלש ביותר עם המשתמש. הקישור באתר מחליף למעשה העברת הטופס באימייל או בפקס, לעתים קרובות מאלץ את המשתמש להדפיס את הקובץ כדי למלא נתונים ידנית (נכון לפורמט PDF למשל), והקשר שלנו עם המשתמש ניתק ברגע שהוריד את הקובץ – אין לנו כל דרך לוודא שמי שהוריד את הטופס אכן יעשה בו שימוש, אין לנו פרטים של המשתמש שהוריד את הטופס שיאפשרו לנו המשך הקשר איתו, וגם אם הטופס המלא אכן נשלח אלינו, אין לנו כל דרך ממוכנת לטפל בפרטים שהוזנו אליו, ואנחנו חוזרים לדרך הידנית הישנה של הזנה (שלנו) את הפרטים ששלח לנו המשתמש או הלקוח הפוטנציאלי.
הזנה כפולה כזו, פעם אחת על ידי הלקוח ובפעם השניה על ידנו היא מתכון ברור לצווארי בקבוק וטעויות. זמן התגובה שלנו ללקוח הפוטנציאלי מתארך, תחושת הקשר המיידי עם האתר והחברה שאותה מייצג האתר מתעמעמת – אנחנו משיגים רק יתרון קל יחסית למצב שבו באתר אין טפסים כלל.

מודול טפסים באתר

טפסים המאפשרים הזנת פרטים ישירות לאתר מקדמים אותנו בצעד חשוב – המידע המוזן על ידי הלקוח מגיע לטיפולנו ללא צורך בהדפסה, סריקה, והזנה חוזרת. אנחנו תומכים במשתמשי האתר  בדרכים שונות: מציעים רשימות לבחירה של ערך ובכך מבהירים את כוונתנו בכל אחד מהפרמטרים שדורשים מענה, מסמנים את הנתונים שהם חובה למילוי לעומת אלה שאינם חובה, בודקים את סוג הנתונים המוזן ומוודאים שגיל המשתמש איננו מילה אלא מספר, ובסופו של דבר – הנתונים שהוזנו על ידי המשתמש איכותיים יותר ונשמרים באתר שלנו לטיפולנו, ואימייל המודיע על מילוי הטופס מגיע אלינו ומפנה אותנו לטיפול בפונים.
טפסים כאלה דורשים מומחיות רבה יותר בהקמתם ובשינוי שלהם, אבל תחושת הקשר שאנחנו יוצרים עם הלקוח חזקה יחסית ומיידית. בניגוד למצב של טופס להורדה, הלקוח איננו נדרש להחליט לפעול פעמים רבות במהלך הדרך – פעם אחת להוריד את המסמך ולהדפיס אותו, פעם נוספת למלא את הפרטים, פעם שלישית לסרוק את הטופס, ופעם רביעית לשלוח אותו – אלא מקבל החלטה אחת, מזין את הפרטים, ושולח. סיכויינו להגיע ללקוח גדלים כך משמעותית. גם חווית השירות של הלקוח באתר משתפרת, כמובן, מאד.
טפסים כאלה ניתן להקים באתר באמצעות מודול הטפסים או באמצעות פיתוח מודול ייעודי.

מודול הטפסים מאפשר לנו לייצר טפסים המכילים שדות שונים כשכל שדה יכול להיות מהסוגים הבאים: בחירת ערך מרשימת גלילה מוגדרת, בחירת ערך אחד או יותר מרשימת רדיו  או תיבות סימון מוגדרות, הכנסת טקסט בשורה אחת, הכנסת טקסט מרובה שורות וכדומה. בכל סוגי השדות ניתן לוודא בחירה של ערך אחד לפחות, ובתיבת הטקסט ניתן לאמת את הערך שהכניס המשתמש. לדוגמא, אם אנו מעוניינים שהמשתמש יציין גיל בטווח מסויים, נציג בפניו רשימת גלילה ובה הטווחים האפשריים לבחירתו ונוודא בחירת אחד מהם. אם אנו מבקשים שיכתוב את גילו בתיבת טקסט נוכל לוודא שהוא אכן כתב ספרות ולא אותיות.

המודול מספק יכולות רחבות מאוד ומאפשר יצירת מיני אפליקציות באתר, הכוללות זרימת עבודה (workflow) פשוטה. הפרטים שמזין המשתמש נשמרים במערכת וניתן לחזור אליהם בכל עת, ומערכת ההרשאות החכמה של המודול מאפשרת למנהלי האתר להחליט מי יכול לראות מה ולמי מותר לעדכן או להוסיף פרטים.  כך יכול טופס יחיד לשמש לשלבים שונים בזרימת העבודה, כשבכל שלב שונה הגדרת המשתמשים המורשים, שונים הפרטים המוצגים, ושונות הפעולות לביצוע.

אחד השימושים הנוחים שגילינו במודול זה הוא מערכת הגשת בקשות להצעות מחיר לסוכניות ביטוח. במודול הטפסים שיושם באתר של סוכן הביטוח ששון צ'קוטאי, למשל, ממלא הלקוח סידרה של טפסים, שחלקם כוללים נתונים מאובטחים ומיושמים בהתאם. לאחר שסיים את תהליך מילוי הטפסים, נשלח לסוכנות הביטוח אימייל הכולל את כלל הפרטים בפורמט הזהה לזה שנדרש על ידי חברת הביטוח עצמה – להדפיס ולשלוח. כך נחסכת עבודה רבה בצד הסוכנות,  הודאות לגבי מילוי כלל הפרטים והתאמת הנתונים שהוזנו לסוג הפרטים הנדרש מושלמות, והאינטראקציה כולה חינמית – אינטרנטית, ונגישה למשתמשים פוטנציאליים ברחבי העולם.

האתר כזרוע של המערכות הארגוניות

ועדיין – זה לא סוף הדרך, ואפשר להמשיך. ללקוחות וארגונים רבים יש מערכות מידע קיימות בארגון המטפלות בפעילות השוטפת. אלה יכולים להיות כלים ייעודיים שפותחו עבור הלקוח או על ידו לניהול הפעילות או כלי מדף כמו ERP או CRM – וכל מערכת אחרת הניזונה במידע. הנעת התהליכים המנוהלים על ידי המערכות הקיימות מתחילה, בדרך כלל, בהזנת מידע ידנית על ידי המשתמש – הלקוח. לדוגמא, הזנת לקוח פוטנציאלי למערכת תדרוש הזנת פרטים מינימליים לפחות על הלקוח. הזנת בקשה לקשר על ידי לקוח פוטנציאלי תדרוש הזנה של מידע נוסף.  הכי טוב היה, אילו הפרטים המוזנים באתר על ידי הלקוח או המשתמש היו מגיעים ישירות למערכת המידע – ומטופלים בה בתהליך הרגיל שבו אנחנו מטפלים במידע מסוג זה. אבל האם זה אפשרי?

כמובן שכן. טפסים שלהם ממשק ישיר למערכות המידע הם הדרך הנוחה והיעילה ביותר לאינטראקציה עם הלקוח, עבור לקוחות שיש להם מערכות מידע ניהוליות. מאחר שרוב החברות אינן מעוניינות לאפשר כניסת לקוחות לתוך המערכות עצמן, האתר יכול לשמש כזרוע אינטרנטית אל הלקוח, ולאפשר לו להזין פרטים שיקלטו למערכות הארגוניות.

הפניה אל המערכות מתבצעת לפי היכולת של המערכת הארגונית הקיימת – ככל שהמערכת פתוחה יותר לפניות מבחוץ (לחלק מהמערכות יש פרוטוקול אפליקטיבי מתאים לצרכים אלה, כלומר, הן מוכנות מראש לעיבוד הוראות ומידע המגיעים מבחוץ), כך יקל עלינו לבצע את האינטגרציה, השילוב, בין המערכת ובין האתר. במערכות אחרות, נדרשת לעתים גישה ישירה אל בסיס הנתונים – לפי כלליה של מערכת הקצה.

פיתוח טפסים ייעודיים כאלה יכול להתבסס על מודולים קיימים לפלטפורמה (מורכבים יותר ממודול הטפסים שאליו התיחסנו קודם) או על פיתוח מודול ייעודי עבור הלקוח על ידנו. באתרים שאינם דינמיים ובאתרים שאינם מבוססי פלטפורמה, ידרש פיתוח ייעודי מורכב יותר לנושא זה.

 מה מתאים לאתר שלכם?

התשובה היא כמובן – תלוי. כדי לענות ברצינות על השאלה הזו, צריך קודם כל לענות על מספר שאלות מקדימות:

  •  האם אתם ארגון שבו מערכות מידע קיימות הנותנות מענה סביר לתהליכי העבודה?
  • האם המערכות הללו חדשות וחדשניות יחסית, ומאפשרות פיתוח של ממשקים אליהן ומהן?
  • מהו קצב כניסת המידע הקיים ומהו הקצב הצפוי?
  • האם זול ומתאים לכם יותר לבצע תהליכים בצורה אוטומטית או שעבודה ידנית שלכם תהיה זולה יותר?

אם עניתם "כן" על השאלות הראשונות וקצב כניסת המידע בארגון שלכם מהיר, או צפוי להיות מהיר, כדאי בהחלט לשקול בחינה של פיתוח טפסים המתממשקים ישירות למערכות המידע.

אם, לעומת זאת, העסק שלכם עושה שימוש מועט במידע המגיע מבחוץ כדי להפעיל את תהליכי העבודה, סביר שתוכלו להרשות לעצמכם לעדכן את המערכות הפנימיות ידנית, ולעשות שימוש במודול הטפסים.

ומה אם המערכות הקיימות אינן תומכות בצורה טובה בתהליכים, או שהתהליכים אינם מוגדרים דיים כדי להשיב על השאלות המקדימות? במקרה כזה, טפסים הם פלסטר או אקמול – אפשר בהחלט להשתמש בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך כדאי לבחון לעומק את מערכות המידע בכללותן, ולשקול פיתוח טפסים כמו פיתוח אחר רק לאחר שהחלטתם על סדר העדיפויות הנכון לכם להשקעה. באתר דינמי תוכלו להשתמש במודול מסמכים (להורדת טפסים) בהשקעה זניחה ועצמאית, או לבחור להשקיע מעט יותר ולהשתמש במודול הטפסים – ההחלטה היא שלכם.

כך או כך, ברוב המכריע של המקרים ניתן למצוא פתרון נוח ומתאים, לטווח הקצר או לטווח הארוך, שיאפשר ללקוחות אינטראקציה מלאה עם הארגון ועם התהליכים המתנהלים בו.

אתרים עם ערך מוסף

בעבר, הוקמו אתרים – ונשארו כפי שהוקמו. המומחיות שנדרשה כדי לשנות את תכני האתר היתה רבה, והשימוש באינטרנט על ידי הקהל הרחב לא הצדיק את השקעת המאמץ הרבה. אבל זה היה ונגמר. היום הטיפול בתוכן נעשה באמצעות מערכות ניהול תוכן ידידותיות, וכשהתוכן קיים – ניתן לעדכן אותו בקלות באתר, ולהפוך את האתר לעדכני, מעניין, מושך לקריאה, ונגיש למנועי החיפוש.

אנחנו מקווים שגם זה כבר מובן מאליו – אתרים חייבים לאפשר עדכון פשוט וקל.

אז מה בכל זאת הצעד הבא? הצעד הבא הוא אתרים שעושים. אתרים שמלווים פעילות שוטפת, ומהווים זרוע של הארגון אל העולם הרחב, שבו נמצאים הלקוחות הפוטנציאליים שלכם, המשקיעים, הלקוחות הקבועים, הספקים, המפיצים ואחרים.

כדי להגדיל את העסק אתם ודאי משקיעים מאמצים גדולים בקשר עם כל אלה. את המאמצים האלה אפשר לייעל. אפשר לקדם. אפשר לעשות שימוש חכם באתר, ולהגיע היישר למשרד הלקוח או לביתו, באופן קבוע.

ערך מוסף משמעותי

כדי להפוך את האתר לאבן שואבת לקהל הרחב, נדרש הרבה יותר מקידום של האתר. הקידום חשוב, ואתם מוזמנים לקרוא עליו עוד כאן. אבל צריך לטפל בעוד שני נושאים חשובים, גם עבור מי שכבר מצא אתכם בגוגל, גם עבור מי שמגיע אליכם ישירות – ובעיקר עבור מי שכבר מכיר אתכם, ועובד אתכם באופן קבוע:

א. נדרש לטפל בנושא ההמרה – אתר שעושה הוא אתר שגורם ללקוח הפוטנציאלי לנקוט בפעולה. תוכלו לקרוא עוד על נושא ההמרה ועל פעילות לקוח באתר בידיעון שלנו.

ב. נדרש לטפל בנושא הערך המוסף – אתר שעושה מכיל ערך מוסף לקהל היעד שתבחרו, באופן שיגרום להם לשוב אל האתר, ולבחור לעבוד באמצעותו. כדי להביא לזה, צריך להגדיר מה הערך המוסף המשמעותי לקהל היעד. ללקוח הקבוע, למפיץ, לזכיין, לספק.

לבחור לעבוד באמצעות האתר

מתי הלקוח מתקשר אליכם? לאיזה מידע הוא זקוק מכם? מתי מתלבט המפיץ בין מוצרים שלכם ובין מוצרי מתחרים?

אם תבחנו את תהליכי העבודה שלכם, תוכלו לראות שיש נקודות לא מעטות שבהן הלקוח שלכם פונה אליכם טלפונית או במקרה הטוב, באימייל, ונקודות אחרות שבהן הייתם רוצים שיפנה. הייתם רוצים שיקבל מכם מקסימום אינפורמציה לפני שהוא מפנה תשומת לב למתחרים. הייתם רוצים שיקבל מענה לשאלות שונות לפני שהוא מרים את הטלפון.

כדי להגיע למצב הזה, האתר נדרש להיות הרבה מעבר לאתר תדמיתי, ואפילו מעבר לאתר המנהל תוכן. האתר צריך להכיל יכולות – פונקציונליות – שמאפשרת פעולות ומעבירה מידע מבפנים, מתוך החברה, החוצה, אל כל המשתמשים באינטרנט.

אם נצליח להגיע למצב הזה, הלקוח יבחר לעבוד באמצעות האתר. האתר שלכם יהפוך למקום שאליו הוא פונה כשיש לו תהיות ושאלות כלליות, מקצועיות, ושאלות אישיות, שהתשובה עליהן נוגעת אליו ספציפית.

שאלות כמו:

  •  מה קורה עם המלאי שלי? הגיע? נשלח?
  • מה עם הפניה שלי לשירות או תחזוקה? האם היא מטופלת?
  • אילו ארועים/הדרכות אתם מקיימים בתקופה הקרובה? האם ניתן להרשם? איך?
  • אילו מוצרים שלכם נגישים כרגע? מה המחירים? מה ההנחה שלי?
  • איך משתמשים במוצר? איך מטפלים בו?

ועשרות שאלות נוספות שרלבנטיות לתהליכי העבודה בארגון שלכם – כולן יכולות לקבל מענה אינטרנטי, ולחסוך טיפול אישי – בכל לקוח בנפרד. המידע האישי נחשף לכל לקוח על פי ההרשאות שלו – כלומר, לקוח איננו יכול לצפות בפרטים של לקוח אחר. כמו שאתם ודאי מבינים, צורת עבודה כזו מייעלת מאד את תהליכי העבודה, וחוסכת זמן וכסף, אבל היא מייצרת תועלת נוספת חשובה: היא מייצרת לקוח שבע רצון.

שביעות הרצון של הלקוח

שביעות הרצון של הלקוח חשובה לכולנו. אנחנו יודעים, כי אמרו לנו וכי זו החוויה האישית של כל מי מאיתנו שנדרש למכור ללקוחות, שהרבה יותר קל למכור ללקוח קיים שלנו מאשר ללקוח חדש. כדי להפוך את הלקוח ללקוח חוזר, אנחנו רוצים להשיג שביעות רצון שלו. תחושה שהשירות שהוא קיבל מצויין, וקשר – תחושה של קשר עם החברה שלנו, שתגרום לו להאמין שאנחנו הפתרון הכי מוצלח בשבילו.

מידע אישי שהלקוח יכול לקבל – מידע שנוגע ישירות אליו, הוא דרך מצויינת להשגת שביעות רצון כזו. אין צורך לקלוע לשעות השירות שלכם כדי לדעת מה שלום קריאת השירות. אין צורך לחכות בטלפון למענה כדי לדעת מה שלום המשלוח או המלאי. האתר שלכם זמין לו בכל עת, בלילה וביום, והופך את השירות שלכם לנגיש יותר, אישי ופשוט לשימוש – כך שהלקוח מרגיש שמטפלים בו כל הזמן. וזה, כידוע, אחד הפקטורים המשפיעים ביותר על תחושת שביעות הרצון.

אבל במתן המידע האישי אנחנו משיגים תועלות נוספות להגדלת העסק, שהראשונה והחשובה שבהן היא היכולת שלנו לחשוף לעיני הלקוח מידע נוסף שחשוב לנו להביא אליו. כלומר – אם אתר האינטרנט שלנו מספק ערך מוסף ללקוח, אנחנו, כחברה, מקבלים ערך מוסף עצום! אנחנו זוכים להעביר אל הלקוח מידע שברגיל היינו צריכים לעבוד מאד קשה כדי להעביר אותו אליו: מוצרים חדשים, מבצעים, יכולות שלנו, אפשרויות שונות לרכישה נוספת וחוזרת של הלקוח מאיתנו.

ערך מוסף עצום לחברה

רק חשבו כמה מאמץ מושקע בדרך כלל בהבאת עסקאות חוזרות כאלה, כמה מאמץ מושקע בהעברת מידע לצורך קידום של עסקאות חוזרות אל הלקוחות הקיימים שלכם – ותוכלו להבין מה הערך הכספי של היכולת הזאת עבורכם.

עד כאן סקרנו שתי תועלות עקריות וחשובות של אתר שעושה:

  • ייעול של תהליכי הטיפול בלקוחות (או הספקים, או המפיצים וכולי)
  • חשיפה מבוקרת של מידע ללקוחות הקבועים – כולל מידע על אפשרויות והזדמנויות לעסקאות חוזרות

וכמובן, קיימות תועלות נוספות:

אם האתר שלנו הוא מקום קבוע לביקורים של לקוח – הלקוח "נקשר" אלינו. הוא מרגיש שייך אלינו. ה"דביקות" הזו היא הרבה מעבר לשביעות רצון – היא כלי חשוב להמשך העבודה ולהצלחות חוזרות.

הלקוח מרגיש שייך לא רק לחברה אלא לקבוצת "הלקוחות של החברה" – כל אלה שיש להם הזכות המיוחדת להכנס ולצפות במידע. הוא מקבל מכם שם משתמש וסיסמה, והופך חלק אינטגרלי מסוג של "מועדון נבחר". רק חשבו על הערך הכספי של "מועדון" כזה.

אנחנו משיגים תנועה לאתר (ראו סעיף קידום…)

צאו וחשבו את הערך הכספי של כל התועלות האלה עבורכם. האם אתם יכולים להרשות לעצמכם לוותר על יכולות כאלה?

אז מה צריך לעשות

כדי להפוך אתר ל"אתר שעושה" צריך לזהות, קודם כל, את נקודות הערך המוסף האפשרי לקהל היעד החשוב ביותר עבורכם: לקוחות קיימים, ספקים, מפיצים וכולי. בתהליך הזיהוי מגלים מהן השאלות של קהל היעד הזה, שאנחנו נותנים עליהן מענה באופן קבוע. מה יגרום להם למוטיבציה החזקה ביותר להכנס באופן קבוע לאתר.

כדאי לחשוב על שאלות כמה שיותר אישיות, ספציפיות ללקוח. כאלה שדורשות מהלקוח מאמץ לקבל עליהן תשובה. גם אם מנגנון השירות שלכם מעולה – עבור הלקוח, ההמתנה למידע על סטטוס הטיפול בו היא מאמץ. הרמת הטלפון וחיוג אליכם – מאמץ גדול. איפה אתם יכולים לחסוך ללקוח מאמץ כזה?

אחר כך צריך לאפיין את המענה המיטבי ולבחון את המידע הנוסף שהיינו רוצים להציג ללקוח.

ואז – כמובן – ליישם. היישום כולל דרישות תשתית, כמו מערכת הרשאות גמישה ופשוטה לשימוש, לעתים נדרשות יכולות פיתוח על גבי התשתית – כדי להתחבר למערכות קיימות בארגון שלכם (ERP, CRM, מערכת לניהול השירות וכולי). לעתים ניתן לממש את היכולת במלואה באתר עצמו (שירות ותחזוקה יכולים להיות דוגמה טובה לכך).  לעתים אנחנו יכולים לספק ללקוח מידע שחשוב לו באופן קבוע (ידיעון או ניוזלטר), ובכך ליצר את הקשר.

כלומר, השלב הראשון הנדרש הוא לענות על – מה רוצים לעשות, וזה תהליך האפיון. אם אתם רשומים לידיעון שלנו, אתם מוזמנים לקרוא עוד על אפיון, מה הוא דורש ואיך עושים אותו כאן. ויותר מזה, אתם מוזמנים להרשם לידיעון שלנו. סגרנו זמנית את ההרשמה – והיא תפתח שוב בעוד שבוע. שבוע זה דקות…

פיתוח והתאמה של מודולים ואפליקציות לצרכים ייעודיים

אנחנו מפתחים על גבי הפלטפורמה של האתר שהקמנו או שאנחנו מקימים. יכולת הפיתוח הקיימת באתרים ת.ר., והרצון לתת מענה מדויק לצרכי הלקוחות שלנו, הן אחת הסיבות לכך שבחרנו להקים אתרים על וורדפרס או מג'נטו. מבין פלטפורמות הקוד הפתוח המקובלות בשוק, אלו נחשבות לחזקות ביותר והגמישות ביותר בדיוק בנושא זה של פיתוח על גבי הפלטפורמה.

מתי לפתח?

חלק מהשירות שאנחנו נותנים ללקוחות הוא ייעוץ הנוגע בדיוק בנקודה הזו: מתי כדאי לפתח? המלצה שלנו על פיתוח תבוא לאחר שבחנו את הגורמים הבאים:

הדרישה הספציפית של הלקוח ורמת הייחודיות שלה – דוגמא לדרישה שמצריכה פיתוח כמובן מאליו היא רצון של לקוח לייצר ממשק למערכת ארגונית ייחודית המותקנת ופועלת אצלו. במצב כזה, ברור שאין טעם לחפש יכולות מוכנות מראש העונות במדויק על הצורך, ונדרש לבחון "איזה פיתוח" ולא "האם פיתוח".

מורכבות הדרישה ומענה לתהליכים נפוצים – כאשר לקוח מבקש "מערכת ניהול לקוחות", נבחן איתו קודם כל את הכלים הקיימים בשוק. אין טעם לפתח את מה שאפשר לקבל מוכן, ובמקרה כזה אנחנו בוחנים, שוב, את רמת הייחודיות של הדרישות, את התקציב שהלקוח מעוניין להוציא, ויכולים לשמש כיועצים בבחירת כלי (במקרה כזה, כלי CRM, כנראה, אבל זוהי רק דוגמא).

קיום מודול, או שילוב מודולים,  העונה "כמעט" על הדרישות – מהכרותנו עם המודולים המותקנים באתר הלקוח ועם שוק המודולים של הפלטפורמה נוכל להמליץ על מודולים קיימים הנותנים מענה מדוייק לדרישה, או דורשים התאמה או הרחבה מינימליות. דוגמא אופיינית היא מודול קיים בשוק, אבל באנגלית, הדורש התאמה לעברית. על פי רוב, לא מדובר אפילו בפיתוח ממש, אלא בהתאמות לעבודה בעברית מבחינת השפה והתצוגה.

המלצה על פיתוח נובעת, אם כן, מתוך מערכת השיקולים של הלקוח, אותה אנחנו מבררים לעומק ועל פי הצורך, ומתוך הכרותנו עם שוק המודולים והאפליקציות הקיימים וגבולות הגמישות שלהם.

איך לפתח?

להתאמת המודולים רמות שונות של עומק, ורק לעתים נדרש פיתוח לשמו. ואולם כשפיתוח כזה נדרש, עובדת אתרים ת.ר. לפי מספר עקרונות בסיסיים:

  • שמירה קפדנית על הסטנדרטים המקובלים בשוק
  • שימוש ביכולות הבסיס של הפלטפורמה וקשר מלא לאתר
  • תהליך אפיון מסודר לפני תחילת הפיתוח
  • שמירה על תפקוד מלא ללא כל פגיעה של האתר הקיים (אם יש) בזמן הפיתוח
  • תהליך בדיקות בסיום הפיתוח
  • מתן הדרכה ללקוח בתפעול ושימוש במודול שפותח
  • אחריות לתקופה מוסכמת לאחר הפיתוח
  • תמיכה הדוקה בלקוח גם בתום תקופת האחריות

דוגמאות המוצגות באתר למודולים ואפליקציות שפיתחנו:

סינכרון נתונים למערכת ארגונית עבור גליל מערבי

מודול אחזקה לניהול בקשות תחזוקה עבור קיבוץ מעברות

 

קוד כחול, קוד אדום, קוד פתוח – Open Source

אם את/ה לקוח/ה של אתרים ת.ר. אתר האינטרנט שלך בנוי על פלטפורמת קוד פתוח  ששמה וורדפרס (WordPress) מג'נטו (Magento) או Dotnetnuke. במאמר הזה אנסה להסביר בקצרה מהו "קוד פתוח", מאיפה הוא בא ומה הוא משרת. אבל קודם – אתייחס למשמעותו הישירה עבורכם, הלקוחות.

אחת הסיבות שבגינן בחרנו לעבוד עם קוד פתוח היא, שהפילוסופיה של הקוד הפתוח מתאימה לתפיסה שלנו שלקוח/ה אינו שבוי של מקים האתר, אלא תמיד יכול/ה להחליט מה ברצונו/ה לעשות הלאה, ולא בהכרח  עם המתכנת או החברה שהקימו את האתר. תפיסה זו, המייצגת בעינינו הוגנות בסיסית ביחסי ספק-לקוח, מתאימה בדיעבד לתפיסת הקוד הפתוח, ומשמעותה המיידית עבורכם היא, שלאחר הקמת האתר, אם תרצו לפתח יכולות (תוספים או מודולים) נוספות, תוכלו לעשות זאת על ידי צוות פיתוח הנמצא ממילא בארגון שלכם, או על ידי צוות פיתוח חיצוני כלשהו. אתם חפשיים לבחור, וכל המקורות הדרושים להבנת הקוד לצורך המשך הפיתוח ולשינויו או לתוספות עליו  עומדים לרשותכם.

המצב בו אנו עומדים במבחן הלקוח לאורך זמן מכתיב לנו שני דברים חשובים:

1. הביצועים והרמה שעלינו לשמור חייבים להיות גבוהים כל הזמן. אין לנו אפשרות להניח כי ממילא הלקוח נשאר איתנו

2. הלקוחות הם הגורם החשוב במערכת שלנו ובכל פרויקט חדש הם מביעים את אמונם בנו

קריאה בהמשך על ההיסטוריה והפילוסופיה של הקוד הפתוח תבהיר נקודות אלו באופן ברור יותר.

אז מה זה קוד פתוח?

הגדרות

אני מניח שרבים מקוראי המאמר אינם זקוקים להסבר אודות מונחים בסיסיים בהקשר זה, אולם לטובת אלו שבכל זאת לא מכירים את המונחים, הנה כמה הגדרות בסיסיות שיעזרו להבנת העניין.

קוד – טקסט הניתן להבנה על ידי עין אנושית, ומהווה מעין תוכנית פעולה למחשב. קוד ניתן לכתוב במגוון של "שפות תכנות", והוא נכתב, בדרך כלל, כטקסט פשוט.

הידור, קבצי הפעלה של תוכנה –  הקוד הטקסטואלי עובר עיבוד (הידור או קומפילציה) לשפה שאותה מבין המחשב ואיננה מיועדת לעין אדם. כאשר אנו רוכשים תוכנה שאיננה כתובה בקוד פתוח, נקבל בדרך כלל את הקבצים המהודרים (מעובדים), ולא נוכל לראות את הטקסט המקורי שכתבו המתכנתים. כפועל יוצא מכך, לא נוכל לשנות את התוכנה. הידור הקוד משרת שתי מטרות: מחד, הוא מאיץ את הפעולה של התוכנה הסופית, ומאידך, מונע גישה לשינויים בתוכנה.

קוד פתוח – קוד הנמסר במצבו המקורי, כטקסט, ומאפשר לכל מפתח המכיר את השפה להמשיך בפיתוח ושינוי התוכנה. גם קוד פתוח עובר הידור לפני השימוש בו על ידי המחשב (אם כי בחלק מהמקרים ניתן להפעיל את התכנה ישירות מהקוד הטקסטואלי, אולם אז על המחשב המפעיל את התכנה לבצע את ההידור בכל הרצה מחדש, מה שמאט את מהירות הביצוע כמובן).

קהילת קוד פתוח – קהילת מפתחים העוסקת בשינוי, שיפור ובדיקות של מערכת שנבנתה על בסיס קוד פתוח. חברות בקהילת קוד פתוח היא חופשית לכל אדם, ומונחית על ידי כללי אתיקה המוכרים לכל. מערכות קוד פתוח מצליחות אוספות סביבן קהילות מעורבות ואיכותיות, המשפרות תדיר את רמת הקוד, ותומכות בחברים חדשים העושים בו שימוש. קהילות אלו, והשימושים הרבים שעושים חבריהן בקוד, מביאים את התוכנה לרמות איכות גבוהות.

רישיונות שימוש לקוד פתוח – גם תוכנות הקוד הפתוח מופצות תחת רישיונות המסדירים את השימוש בהן ואת זכויות היוצרים לגביהן. אחד הכללים המרכזיים ברישיונות הקוד הפתוח הוא, שלא ניתן לקחת תוכנת קוד פתוח ולמכור אותה כפי שהיא כאשר המוכר מתחזה לבעל זכויות היוצרים על התכנה. כלל נוסף הוא, שיש לתת תמיד קרדיט בקוד למפתחי התוכנה. קיימים סוגים שונים של רשיונות לתכנות קוד פתוח כאשר בכל אחד יש התייחסות שונה במקצת לאופן שבו ניתן להפיץ את הקוד.

מנגנוני הבקרה והסדרת תהליכי הפיתוח

במהלך השנים, כפי שנראה בסקירה ההיסטורית בהמשך, התפתחו מנגנונים מתוחכמים ויעילים המבקרים את תהליכי הפיתוח של הקוד הפתוח. ניתן למצוא אתרים המכילים כמויות ענק של תוכנות המפותחות תחת מנגנונים אלה, ולעתים קרובות הקוד עצמו מנוהל על ידי חברה שאחראית לגירסאות הקוד היוצאות לשימוש הקהל הרחב. חברה כזו מסנכרנת בין המפתחים השונים, מבקרת את קטעי הקוד הנכנסים מהם, יוצרת אינטגרציה בין פיתוחים שבוצעו בנפרד, ובסופו של דבר אמורה להבטיח תוצר איכותי, אינגרטיבי, עקבי ואמין.

סקירה היסטורית

בעולם המהיר שאנו חיים בו למילה "היסטוריה" יש משמעות מביכה קצת בהקשר של תוכנה. אולם, דווקא לקוד הפתוח יש היסטוריה משמעותית בת יותר מ 40 שנה. בשנות ה 60 של המאה שעברה חברות כמו IBM מכרו בעיקר חומרה בדמות מחשבי MainFrame  שנועדו למשימות בקנה מידה רחב (large scale) כאשר התכנה שנלוותה אליהם נחשבה רק כמוצר משלים והיתה בלתי נפרדת מה"ברזלים" שסופקו ללקוח. החשיבות של התכנה בימים אלו הייתה כה זניחה בעיני היצרנים עד כי הם שיחררו את הקוד יחד עם התכנה שמכרו, ומותר היה לכל אדם לשנות אותו ולעשות בו שימוש כרצונו. מחשבי MainFrame  היו מפלצות שמילאו חדר שלם ומתכנתים ומשתמשים  רבים חלקו את משאביו של כל מחשב כאשר חופש הפעולה שלהם היה נמוך מאוד.  במקביל להתפתחות מחשבי המיין פריים התפתחה קהילת מתכנתים שוקקת שייצרו תכנות מסוגים שונים וחלקו אותן ואת הקוד שלהן ביניהם, ללא תשלום. בתקופה זו ניטעו השורשים של תרבות פיתוח התכנה החפשית במשותף ויחד איתם נקבעו הכללים האתיים התקפים עד היום. המהות הקהילתית, לא מפוקחת לכאורה, הולידה כללים נוקשים שנשמרו ונבחנו בקנאות על ידי חברי הקהילה כך שבמפתיע נוצר קוד התנהגות חמור במיוחד שנאכף במנגנונים דמויי כיכר העיר באתונה. כמובן, שאיש לא התאסף בכיכר העיר וסקל באבנים את מפירי הכללים, אולם קבוצות הדיון (Usenet) המוקדמות, שהתפתחו לאחר מכן לפורומים המוכרים לנו היום, היו במידה רבה תחליף זהה.

בשנות ה 70 מספר המחשבים בעולם גדל ומחירם הוזל ומפתחי התכנה המסחריים כמו IBM החלו לראות את הערך הכלכלי של התכנה עצמה. הם פיתחו בשלב זה את מודל זכויות היוצרים (Intellectual Property) על התכנה שלהם באופן זהה לזה של יצרני המוזיקה, הסרטים והספרים. במקביל התפתח מודל מכירת תכנה תחת רישיונות המגבילים את אופן השימוש, ההפצה והשינוי של התכנה על  ידי רוכשיה. בשנות ה 80 הפכו מודלים אלו לנורמה.

בשנות ה 70 המאוחרות וה 80 המוקדמות שתי קבוצות מפתחים שונות הניחו את היסודות הפורמאליים לפילוסופית הקוד הפתוח. האחת, בראשותו וביזמתו של ריצ'ארד סטולמן, לשעבר מפתח תכנה באונ' MIT  במעבדה למחקר בינה מלאכותית (AI Lab)  והשניה בחוף המערבי של ארה"ב באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (Computer Science Research Group (CSRG) of the University of California at Berkeley)

 ריצ'ארד סטולמן הוטרד מאוד ממה שהוא ראה כהגבלת החירויות של משתמשי התכנות והמפתחים וראה בכך סכנה ממשית לאבדן החופש שהיה להם עד אז. כפי שציינתי קודם, קהילת מפתחי התכנה בשנים המוקדמות הללו, פיתחה בתוכה סוג של "שכנות טובה" בין חבריה והחזיקה בקודים אתיים לא כתובים אבל ברורים שנשמרו על ידי חברי הקהילה. המסגרת החברתית והמקצועית שנוצרה עד אז יצרה קהילה יעילה מאוד ושיתופית וכללה גם את משתמשי המחשבים שהיו ברובם גם מפתחים או קרובים לעולם הפיתוח.

במעין אקט של מלחמה במגמה המתפתחת של הגבלת זכויות שימוש בתכנה פיתח סטולמן חזון לפיתוח ושימוש בתכנות וקרא לו "תכנה חופשית". להגדרתו, חזון זה מורכב מ 4 מאפיינים מרכזיים שאותם מיספר מ Freedom0 עד Freedom4 כבדיחה פנימית.

מאפיינים אלו היו:

  1. Freedom0 – החופש להשתמש בתכנה לכל מטרה שהיא
  2. Freedom1 – החופש ללמוד איך תכנה עובדת ולהתאימה לצרכיך
  3. Freedom2 – החופש להפיץ את התכנה כרצונך כחלק מהרעיון של שכנות טובה ועזרה הדדית
  4. Freedom3 – החופש לשנות את התכנה, לשפר אותה, ולהפיץ את השינויים שלך לקהילה כך שהקהילה כולה תיהנה ממעשי ידיך

ראו במקור http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.html

הגישה ל Source code – קוד התכנה, הסקריפט הניתן לקריאה על ידי כל אדם ומהווה מעין תכנית של התכנה ונבדל מהקוד הנקרא על ידי המחשב בלבד שהוא הפורמאט שבו בדרך כלל מופצת תכנה מסחרית, היא דרישה מקדמית לחופש 1-3. כמו כן מרכיב חשוב במבנה הרשיון לקוד פתוח הוא ההצהרה כי הרישיון אינו ניתן לשינוי בעתיד. הצהרה זו חיונית לויטאליות של פילוסופית הקוד הפתוח ושמירתו ככזה שכן הידיעה כי תוכל תמיד להשתמש בתכנה ללא חשש לשינוי בתנאי הרשיון הנלווים היא מרכיב מרכזי בהפצתה (בעיקר לגורמים עסקיים המקפידים על רישוי נכון מחד ומאידך לא יתקרבו לתכנה שיתכן ובעתיד יהיו ספקות לגבי חוקיות השימוש בה, אחרי שהמערכת שלהם כבר תלויה בה)

מעבר להפצת הפילוסופיה שלו ל"תכנה חופשית" , סטולמן פיתח פרויקט שמטרתו יצירת מערכת הפעלה חופשית לחלוטין שאמורה היתה לחליף את מערכת ההפעלה המסחרית הנפוצה אז UNIX וב 1984 הודיע על התחלת פעילותה של מערכת הפעלה זו וכינה אותה GNU, מעין בדיחה פנימית שמשמעותה "Gnu is Not for Unix"

במקביל, הקבוצה השניה שהזכרתי, באוני' ברקלי, עבדה על פיתוח שיפורים ל Unix והפיצה יישומים רבים הקשורים אליה, שמהר מאוד קיבלו את השם "BSD Unix"  והופצו כמובן באופן חפשי (במגבלה, מאחר ויוניקס עצמה היתה תחת רשיון מסחרי כך שרק בעלי גישה ליוניקס יכלו לעבוד איתה)

שני ראשים אלו של פיתוח תכנה חפשית נתמכו בעיקר על ידי Defense Advanced Research Projects Agency – DARPA  (שאחראית לרבות מהטכנולוגיות שבהן אנו עושים שימוש כעת כולל חלק ניכר ומשמעותי מזו שבה את\ה משתמש\ת כעת לקריאת מאמר זה. לקריאה נוספת ראו http://www.darpa.mil/index.html ולמאמר פופולארי יותר ראו בוויקיפדיה) וכן על ידי רשת צפופה של מפתחי יוניקס מכל העולם שעזרו בשימוש, פיתוח, מציאת באגים והפצה של המערכת.

לשתי הקבוצות היה חסר מרכיב מרכזי במערכת שבלעדיו לא ניתן היה להתקדם לעבר מערכת הפעלה חפשית אמיתית – הגרעין (Kernel) שהוא רכיב תכנה מורכב ויסודי בכל מערכת הפעלה. אולם במהלך שנות ה 80 ותחילת ה 90 קהילת התכנה החפשית המשיכה והתפתחה על ידי קבוצות מבודדות בעולם. אט אט החלה התגבשות של התכנות שפותחו (נזכור כי הכל קורה בסביבה בה הקוד פתוח לכולם ומשופר על ידי כולם) לכדי מערכות יציבות ואף נעשה בהן שימוש על ידי גורמים מסחריים רבים.

ב 1992-1991ביל ג'וליטז ( Bill Jolitz) מקליפורניה פיתח קרנל עבור  BSD Unix ובפינלנד פיתח לינוס טורוולדס Linus Torvalds  גירסא מוקדמת של קרנל שנקרא על ידו Linux ושחרר אותו לציבור תחת רשיון חפשי. Linux אומץ במהרה  על ידי  GNU יחד עם מערכת ממשק משתמש חלונאית חפשית בשם X וכך נולדה מערכת הפעלה חדשה, חפשית לכל ובהתאם לכללי החופש שהגדיר סטולמן. כל מערכות ההפעלה המבוססות כיום על לינוקס מושתתות למעשה על שיתוף פעולה זה.

במשך הזמן התברר כי תכנה חפשית, בשל המספר הרב של המפתחים, המשתמשים ובעיקר הפילוסופיה סביבה, שלפיה יכול כל אחד לשפר את התכנה, למצוא בה באגים וכן הלאה, הופכת להיות הרבה טובה יותר מתכנות מסחריות בתשלום. המשפט האחרון כמובן נתון למחלוקת מרה בעולם, אולם יש לזכור כי נקודת מבט המשתמשים המתוחכמים של תכנות, כמו צוותי ה IT בחברות ענק, חברות בינוניות ובודאי בקהילת המפתחים עצמה שונה לחלוטין מנקודת המבט של משתמש הקצה הרגיל כפי שאנו מכירים מחיי היום יום שלנו. ההעדפות של משתמש קצה יהיו למשל (ובצדק, לדעתי) כי מערכת ההפעלה או התכנה שהוא משתמש בה תהיה ידידותית מאוד ולא יהיה עליו לקרוא ספרות עניפה כדי ללמוד להפעיל אותה, בעוד משתמשים מומחים (Power Users) המנהלים ומפעילים מערכות קריטיות יעדיפו מערכות יציבות שניתן לסמוך עליהן גם אם הפעלתן כרוכה במומחיות גבוהה (שלא להזכיר את נטייתם של מומחים רבים למסך דווקא את פעילותם, ועל תחושת השייכות הנוצרת אצל קבוצות העושות שימוש במשהו שאפשרי "למומחים בלבד").

תוך כדי התהליך, ובעיקר עם התפתחות האינטרנט ותופעת דוט.קום הבחינו מספר מפתחים בכירים ואוונגליסטים (מי שעושה נפשות לתחום מסוים) של התכנה החפשית וביניהם Eric S. Raymond ו Bruce Perens בתופעה מעניינת. מצד אחד, ניתן לרתום את תהליך פיתוח התכנה החפשית לטובת עסקים גדולים, אולם מצד שני עסקים אלו נרתעים משימוש בתכנה שהאוירה סביבה היא של "חופש" היכול להתפרש במובנים שונים ואפילו עד כדי הפקרות (בעיני העסקים הללו, כמובן). ריימונד ופרנס הבינו כי על מנת לקדם את פילוסופית התכנה החפשית חובה לרתום את העסקים הגדולים הללו לעשות שימוש במערכת ההפעלה החדשה ולפיכך יש לשנות את אופן ההצגה של התכנה החפשית לציבור על מנת שתמשיך ותשגשג.

OPEN SOURCE – המונח קוד פתוח הוא התוצאה של החשיבה החדשה שייצגו ריימונד ופרנס. הם יזמו והקימו ארגון חדש שנקרא היזמה לקוד פתוח Open Source Initiative, ששם לו למטרה להסדיר את פיתוח התכנה תחת פילוסופית ה"תכנה החפשית" ובמקביל גם לדאוג לכך שהקהילה העסקית תכיר בחשיבות ותשתמש בתכנות שאינן תחת רשיונות מסחריים. האבחנה בין פילוסופית הקוד הפתוח לזו של התכנה החפשית אינה סמנטית בלבד. התכנה החפשית היא יותר תנועה חברתית,  בעוד שהפילוסופיה של הקוד הפתוח פרגמטית יותר ומתוארת לעתים אפילו כמתודולגית פיתוח.

למותר לציין כי מאמציהם של כל האנשים שהוזכרו קודם ושל קהילות הענק שהתאחדו סביבם הוכתרו בהצלחה רבה. אחת הסיבות המרכזיות  להצלחה מעבר לאלו שהוזכרו קודם היתה היכולת ללגשר על פערים גיאוגראפיים, תרבותיים ולשוניים שהביאה איתה התפתחות האינטרנט. כפועל יוצא, מערכות הקוד הפתוח הן גם רב לשוניות, מרכיב חשוב ביותר לדוברי עברית ואחרים.

Dotnetnuke

עד שנת 2002 ראתה מיקרוסופט בתנועת התכנה החפשית לא יותר ממטרד  שאין צורך להתייחס אליו ברצינות. אולם בתקופה זו כבר התחילה להתברר עצמתה של הפילוסופיה העומדת ביסודות התנועה ולא ניתן היה להתעלם ממנה. עם הוצאת הגרסא הראשונה של של פלטפורמת .NET של מיקרוסופט והמהלך השיווקי העצום שעמד מאחוריה, ברור היה כי יש לנקוט בפעולה שתפנה לאותו פלח מפתחים שנשבה בקסמה של הפילוסופיה. מיקרוסופט שחררה לשוק תכנה המדגימה את יכולות הפלטפורמה החדשה יחד עם קוד המקור תחת רשיון ליברלי למדי בשם IBuySpy.  (אגב, ב 2003 תחת קוד זה פיתחתי אתר אינטרנט נחמד בשם סופרליסט שאפשר עריכת רשימות קניות ונסקר על ידי YNET  ב 2004).

 בסוף 2002 שון ווקר (Shaun Walker) מייסד Dotnetnuke שחרר לקהילת משתמשי דוטנט גרסא משודרגת של IBuySpy שאומצה מיידית על ידי מפתחים רבים. הגרסא כללה שיפורים רבים וכלים נוספים שהפכו את הקוד ליעיל ופונקציונאלי הרבה יותר. תוך זמן קצר התפתחה קהילה פעילה ושיתופית מאוד סביב המערכת החדשה שסיפקה משוב מצוין ובעיקר השתתפה בפיתוח פעיל של המערכת תחת רשיון הקוד הפתוח. הכינוי Dotnetnuke ניתן למערכת כמחווה טריביאלית לפלטפורמת דוטנט שעליה הושתתה, בתוספת "ניוק" בשל היותה של מילה זו כמעט מילה נרדפת באותה תקופה לקוד פתוח (אני חושב שהמונח ניוק התפתח בהקשר של המשחק הפופולארי אז, שאיתו  ביליתי שעות רבות,  דיוקנוקםDukeNukem שהיה פופולארי עד זרה באותה תקופה וגיבורו היה דמות שוביניסטית ויהירה, ומעל לכל משעשעת).

Dotnetnuke היום, היא פלטפורמה מקובלת בעולם לפיתוח מערכות ניהול תוכן (CMS) באינטרנט ובאינטראנט. לפלטפורמה קהילת מפתחים שוקקת, שאנחנו נמנים עליה, וכוללת מעל 700,000 חברים (בפורום הקהילה) ומאות אלפי אתרים המבוססים על הפלטפורמה.

בגיליון הבא של ה Newsletter יופיע חלק ב' של המאמר, הסוקר את מערכת Dotnetnuke, ומבהיר מדוע בחרנו דווקא בה.

לקריאה נוספת:

פיתוח על גבי פלטפורמה

יכולות המערכת

יהודה

אתרים ת.ר.

קוד פתוח – המשך: למה בחרנו ב DNN דוטנטניוק ובוורדפרס WordPress?

הבחירה שלנו

בשלבים הראשונית של חיי אתרים ת.ר. היה ברור כי בחירת הפלטפורמה שעליה נסמכת היכולת שלנו להקים אתרים חכמים ומועילים היא אחד האלמנטים הקריטיים להצלחת החברה. בבחירה זו מגולמים גם היכולות של המערכת שנציע אבל, ובעיקר, היכולות העתידיות של אתרים .ת.ר. בהיבט של התפתחות, גיוון, גמישות בפתרונות והיכולת להיות לאורך זמן בקו הראשון של ההתפתחויות הטכנולוגיות והקונספטואליות בעולם. לאור זאת, כמובן שהבחירה בשלבים מוקדמים אלו בטכנולוגיה העיקרית שאיתה נעבוד היתה הימור לא קטן. היום אחרי יותר מתשע שנות עבודה עם דוטנטניוק DNN ו וורדפרס WordPress ניתן לומר בבטחון כי ההימור היה מוצלח מאוד. וורדפרס ו DNN התפתחו במשך השנים למערכות יציבות, גמישות, בעלות היצע עצום של אפשרויות ובראש וראשונה שומרות על טכנולוגיה עדכנית תוך כדי תאימות לאחור. וורדפרס, מציעה יכולות עדכניות יחד עם מגוון גדול מאוד של תוספים המאפשרים התאמת המערכת לכל מטרה ולכל משימה. בשוק אמנם קיימות מערכות אחרות המציעות יכולות דומות ל DNN ו וורדפרס אולם למרות שאני עוקב באופן קבוע אחרי ההתפתחויות בעולם בתחום לא מצאתי עד כה מערכת שמתחרה באופן רציני בסך היכולות של כל אחת ממערכות אלו.

הטענה האחרונה דורשת כמובן הסבר אבל לפני שאעבור לנושא זה אני מבקש להרחיב יותר אודות מערכת השיקולים לבחירת פלטפורמה אינטרנטית לניהול מידע.

שיקולים בבחירת פלטפורמה

אתר אינטרנט הוא כלי עבודה כמו כל כלי אחר העומד לרשות העסק, הקהילה או הארגון. בדומה לכלי עבודה אחרים, החל ממערכת הדואר האלקטרוני שבה אנו משתמשים וכלה בשאר התכנות שאיתן אנו עובדים כלי זה אמור לשמש אותנו בנוחות, ביעילות ובאופן שלא יצריך מאיתנו התמחות מיוחדת לצורך שימוש חכם שיפיק מהכלי את המיטב וישביע את רצוננו.

תחת הגדרה זו הנחנו את ההנחות הבאות לבחירת הפלטפורמה:

1. מערכת ידידותית למשתמש – עקומת הלמידה שתידרש להשגת עבודה יעילה מצד מנהלי האתר שאינם מומחי תכנות תהיה שטוחה וקצרה ככל הניתן. כפי שניתן לראות בהמשך, מנהלי אתרי תוכן אחראיים על טווח רחב של משימות וניהול תוכן. כמו בכל כלי עבודה ככל שהמשתמש מיומן יותר בתפעול הכלי כך היכולת שלו לנהל ולהפיק את התוצרים תגדל. אנו מניחים כי הקמת אתר אינטרנט כיום היא החלטה לשנים, וכמות התכנים המצטברים באתרים אלו הולכת וגדלה עם הזמן. מערכת ידידותית למשתמש וקלה לתפעול היא הכרח במצב זה על מנת לפטור את מנהלי האתר מעיסוק באיך ולאפשר להם עיסוק במהות.

2. מערכת הבנויה לפי סטנדרטים מקובלים – באינטרנט, הדרך להתגבר על הביזור והגיוון של אמצעי ההתקשרות בין גורמים שונים היא על ידי האחדת פרוטוקולים. כלומר, יצירת מערכת כללים מוסכמת המאומצת על ידי יצרני התכנה השונים כך שהמערכות שלהם, גם אם אינן מפותחות בשיתוף פעולה, יוכלו לתקשר זו עם זו. מערכת כללים זו הלכה והתפתחה וקיימים מספר גופים מרכזיים בעולם, שהינם בלתי תלויים ביצרני התכנה, והם אלו המגדירים את הסטנדרטים והפרוטוקולים שעל פי הם יש לפתח את התכנות השונות כך שהתקשורת ביניהן תהיה אפשרית. לדוגמא, כולנו מכירים את הדפדפנים אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט ואת פיירפוקס של מוזילה. אלו כמובן שתי חברות תכנה שונות וכל אחת מהן מפתחת דפדפן באופן עצמאי לחלוטין. מאידך, כאשר אנו מקימים אתר אינטרנט, אנו לא יודעים באיזה מהדפדפנים ישתמשו המבקרים באתר שלנו וכמובן שהיינו רוצים כי כל מבקר באתר יקבל את אותה תמונה בדיוק, בין אם הוא משתמש באקספלורר או בפיירפוקס. הדרך להשיג מטרה זו היא על ידי הקמת האתר לפי הסטנדרטים העדכניים ביותר המופצים על ידי גופי התקינה ומוטמעים על ידי יצרני התכנה (מי פחות ומי יותר, באקספלורר למשל, עד גרסא 8, האחרונה, לא היתה תאימות לכל הסטנדרטים ועדיין ב 8 המצב אינו מושלם). מערכת ניהול התוכן שחיפשנו היתה אמורה להיות כזו שתוכל לעקוב אחרי השינויים בהגדרות הסטנדרטים ולציית להם לאורך זמן.

3. מערכת העובדת לפי ההגדרות הנכונות של ניהול תוכן באינטרנט – היינו, תהיה הפרדה מוחלטת בין שלושת האלמנטים המרכיבים את התוכן באתר – תוכן – עיצוב – טכנולוגיה. דרישה זו נובעת מכך שתורת ניהול התוכן התפתחה ומתפתחת (בעיקר, כמובן, עם הבום של כמויות התוכן באינטרנט) והדרך לשלוט בכמויות התוכן העצומות במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות בתחום היא על ידי הפרדה בין שלושת הגורמים, והתפתחות בקוים מקבילים, אך לאו דווקא משותפת, של שלושתם. הפרדה זו מאפשרת למשל עדכון הטכנולוגיה שבה אנו משתמשים להצגת התוכן ללא צורך בפגיעה או שינוי התוכן עצמו. לדוגמא, נניח שאנו משתמשים במודול מאמרים להצגת תכנים כלשהם וכעבור תקופה מתפתחת טכנולוגית תצוגה חדשה או מעודכנת המוטמעת בגרסא מתקדמת של המודול. כמובן שנרצה לעדכן את המודול המותקן באתר שלנו. היכולת להפריד בין הטכנולוגיה והתוכן היא זו המאפשרת לנו לעדכן את המודול בגרסא החדשה תוך שמירה על התוכן המוצג כפי שהוא. באותה דרך ניתן, למשל, להחליף את העיצוב של האתר, כולו או חלקו, בלי לעסוק בהשפעה שלו על התוכן.

4. מערכת מודולארית – מודולאריות היא היכולת לחבר ולנתק רכיבי תכנה מהמערכת בקלות ללא צורך בעבודת תשתית מיוחדת. היכולת של לקוחותינו להתקין בדף מודול כמו מודול ניהול מסמכים למשל, בפרק זמן של 3 דקות, היא דוגמא למודולאריות.

כאשר אנו מתקינים אתר אינטרנט ללקוחותינו אנו מתחילים בהתקנת הפלטפורמה. פלטפורמה בהקשר זה היא מעין מנוע רב עצמה המספק שירותים לרכיבי תכנה אחרים ומנהל את כל ההיבטים התשתיתיים של האתר. בתשתיות כלולים ניהול משתמשים והרשאות, היכולת ליצור דפים, קישור מאובטח SSL, ניהול רכיבי העיצוב ואלמנטים אחרים. אחד הגורמים המרכזיים במערכת מודולארית הוא ה API – Application Programming Interface  כלומר היכולת של הפלטפורמה להציג לרכיבי תכנה חיצוניים ממשק מוגדר היטב שבעזרתו כל חברת פיתוח תכנה יכולה ליצור חיבור בין המודול שהיא מפתחת למערכת שלנו.

5. מערכת המיוצרת עם היכולת והעיצוב הטכני להתאים את עצמה לשינויים בעולם התכנה – ההתפתחויות בעולם האינטרנט מהירות מאוד ולעיתים קרובות משמעותיות לאופן שבו אנו מצפים מאתר האינטרנט שלנו לעבוד. נזכיר דוגמא אחת המוכרת לכולם ומוצגת באתרים גדולים כמו יוטיוב, LinkedIn ואחרים ומכונה "רשתות חברתיות". אתרים מסוג זה הביאו לעולם את התפיסה שאתרי אינטרנט נבנים על ידי המבקרים בהם ואילו מנהלי האתרים רק מספקים את התשתית הטכנית והניהולית. תפיסה זו, המעמידה במרכז את המבקר והתוכן שהוא יוצר ומועצמת על ידי היכולת לאינטראקציה בין משתמשי האתר לא היתה יכולה להתפתח ללא התקדמות מהותית ביכולות הטכנולוגיות. פתיחת אתר למבקרים שיכתבו בו תכנים, יעלו תמונות ווידאו ויתקשרו ישירות זה עם זה דורשת יכולת לשלוט ולבקר את הפעילות יחד עם יצירת מנגנונים המווסתים וממיינים אותה. מערכת ניהול תוכן מתקדמת מסוגלת לתת למנהליה את האפשרות להתקדם לשלב הבא בכל פעם שהשלב הבא מגיע. יכולת זו תלויה כמובן בעיצוב טכני נכון, הלוקח בחשבון התפתחויות עתידיות ותומך בהן.

6. מערכת המאפשרת פיתוח רכיבים ייעודיים עצמאית בצורה יעילה – "כשם שפרצופיהם שונים, כך דיעותיהם שונות" (ברכות נ"ח ע"ב) ובפראפרזה, כשם שפרצופיהם שונים כך צרכיהם שונים. לכל אירגון, עסק או קהילה יכולות להיות דרישות מיוחדות הדורשות התאמה. מערכת ניהול תוכן טובה מספקת כלים המאפשרים פיתוח יישומים ייעודיים כך שהלקוח שלנו יוכל לקבל בדיוק את מה שהוא צריך. יותר מכך, הלקוח יוכל במשך הזמן לבקש שינויים נוספים ביישום שפותח עבורו ואנו נוכל לספק לו אותם בעלויות סבירות. יכולת טובה לפיתוח יישומים ייעודיים ומותאמים על גבי הפלטפורמה ותוך שימוש ביכולותיה, הוא מהיכולות המבדילות מערכות תוכן איכותיות מאחרות.

7. מערכת המאפשרת ביזור סמכויות – כפי שאמרנו, אתרי תוכן דורשים השקעת עבודה משמעותית על מנת ליצור סביבה תכנית עשירה ומגוונת יחד עם שילוב משתמשי האתר בפעילות. הדרך לייעל את התהליך היא לבזר סמכויות ניהול  ועריכה וכך לפזר את עומס הפעילות בין גורמים שונים. כמובן שדרך זו מציבה אתגר משמעותי, שכן יחד עם האפשרות לחלק סמכויות יש צורך לשלוט ברמת הסמכות המוענקת ובגבולותיה, ובאבטחת המערכת. ניהול הרשאות הוא תהליך מתוחכם ומורכב מחד ומאידך צריך להיות פשוט יחסית לשליטה על ידי מנהלי האתר.

8. יכולת שידרוג טובה ולא מסובכת – מערכות ניהול תוכן בעולם מפותחות באופן רציף ומאמצות יכולות חדשות כל הזמן. אחד השיקולים המרכזיים בתכנון לטווח ארוך של אתר אינטרנט הוא היכולת לשדרג את המערכת מעת לעת, על מנת ליהנות מיכולות חדשות אלו ומעדכוני אבטחה המתחשבים בשינויים בעולם. ההנחה שלנו, כאמור, היא שאתר האינטרנט שאנו מקימים יהיה בעל תוחלת חיים ארוכה, דרישה שלכאורה עומדת בסתירה לשינויים המהירים בתחום. אולם, מסתבר כי ניתן להקים אתר על פלטפורמה אשר שדרוג שלה לא יהיה משימה מורכבת מאוד.

בשוק קיימות מערכות העונות ברמות שונות על הדרישות שהזכרנו. בתהליך הבחינה של מערכות אלו התמקדנו ב 3 מערכות מרכזיות: DNN, Drupal  ו Joomla  שהן המערכות הפופולאריות והמוכרות ביותר כיום לקהל הרחב. בחנו גם מערכות אחרות כמו WordPress, אולם שלוש אלו הן, לדעתנו ו"לדעת גדולים",  המובילות בתחום ניהול התוכן.

משיקולים למסקנות

אחרי שהשווינו את יכולות המערכות הללו בהתאם להגדרות שהוצגו למעלה הגענו למסקנות הבאות:

1. Joomla  – מערכת פופולארית מאוד וקלה להתקנה והפעלה. מערכת זו מאפשרת יכולות טובות בניהול אתר תוכן עד רמה מסוימת. המערכת מאוד פופולארית ויש לה קהל משתמשים נלהב ורחב. הבאז (הרושם הכללי) שמערכת זו מייצרת בקהילת מפתחי האתרים נתמך באופן מאסיבי על ידי מפתחי אתרים מהשורה השנייה שקלות ההתקנה שלה והעובדה שהיא נתמכת על ידי תכנות פיתוח חפשיות (PHP) בשרת (Apache ( ובבסיס נתונים (MySql) החינמיים קוסמים להם. מפתחים מרמה זו אינם מגיעים לטווח היכולות הנדרש על ידינו ובמידה מסוימת יוצרים רושם מוטעה בציבור המשתמשים.

אחד הגורמים שהשפיעו על החלטתנו לגבי Joomla  היה השדרוג המסובך שלה, תהליך הנדרש מכל מערכת מעת לעת.

2. Drupal – דרופל היא אכן מערכת חזקה מאוד ומספקת יכולות מצוינות. התלבטנו בקשר אליה מאחר והיא עונה באמת על כל הדרישות שהצגנו פרט לשתיים. דרישה ראשונה שהמענה לה בעייתי, היא הידידותיות למשתמש הסופי, מנהל התוכן. הדרישה השניה והקריטית בעינינו, היא יכולת ההתאמה והפיתוח על גבי הפלטפורמה. בדרופל היכולת לפתח מודולים מותאמים לוקה בחסר בעיקר בשל היותו של הפיתוח מסובך וכפועל יוצא מכך יקר. מאחר והמטרה שלנו היא לספק ללקוחותינו, בין השאר, אפשרות לפיתוח מודולים מותאמים בעלויות סבירות שיקול זה הכריע את הכף מבחינתנו לעבוד עם DNN.

ושוב להחלטה

ההחלטה לעבוד עם  דוטנטניוק DNN ו וורדפרס WordPress מתגלה באופן רצוף כהחלטה נכונה. כל אחת מהמערכות הללו עונה באופן מלא על כל הדרישות שהצגנו לעיל. אנו יכולים לפתח עבור לקוחותינו מודולים מותאמים במחירים הגיוניים שגם תקציב של ארגון לא גדול עומד בהם. קהילות משתמשי המערכות מורכבות ממליוני חברים. למערכות קיים שוק תוספים ענקי המכיל בתוכו היצע מגוון מאוד לכל דרישה כך שכאשר לקוח שלנו מבקש יכולת מסוימת אנו יכולים בדרך כלל למצוא מודול בשוק זה ובמחיר נמוך מאוד (מחירי המודולים בשוק נעים בין עשרות דולרים בדרך כלל למאות מעטות במודולים מורכבים מאוד) או אפילו בחינם.

 דוטנטניוק DNN ו וורדפרס WordPress מפותחות כל אחת תחת גורם מרכזי המחזיק ומנהל את הקוד (הקוד חפשי כאמור) בשיטות המתקדמות ביותר הידועות כיום. עדכוני המערכות מבוקרים כל העת ותהליך השידרוג שלה אינו משימה הירואית למביני עניין. אתר שאנו מקימים על אחת ממערכות אלו, יכול בזכות יכולת השדרוג הפשוטה יחסית לשמור על עדכניות ולספק יכולות מתקדמות גם אחרי שנים של עבודה.

הקוראים המסורים שצלחו את הדרך עד כאן, עשויים בהחלט לשאול את עצמם למה בכלל בחנו פלטפורמות מובילות, ולא פיתחנו מערכת תשתית פרטית משלנו? כאן אנחנו חוזרים לנושא הקוד הפתוח ויתרונותיו, ולענף נוסף של הנושא – עבודה על גבי פלטפורמה מול פיתוח "מהיסוד". תוכלו לקרוא עוד על עבודה על גבי פלטפורמה של קוד פתוח מול פיתוח ייעודי במאמר קצר שכתבנו בנושא.

כמו בבחירה בקוד פתוח, גם הבחירה שלנו לעבוד על גבי פלטפורמה, וגם הבחירה הספציפית ב  דוטנטניוק DNN ו וורדפרס WordPress מונעות בסופו של דבר מכבוד מלא ובלתי מתפשר ללקוח, ומעקרון הקובע שיש לאפשר ללקוח לבחור בשירותים שלנו, ולעולם לא לאלץ אותו לקבל אותם. כלל הדרישות עליהן דיברנו כאן, משרתות את העקרון הזה, שבו אנחנו מאמינים בכל לב.

מהו תוסף או מודול?



אתר דינמי מאפשר למשתמש האדמיניסטראטור שליטה לא רק בתכני האתר, אלא גם במבנה הדפים והיחידות המנהלות את סוגי התכנים השונים. גמישות זו טמונה, בין השאר, במנגנון המודולים במערכת. מודול הוא יחידת תכנה המספקת פונקציונאליות מוגדרת. לדוגמא, על מנת להציג תמונות באלבום תמונות נשתמש במודול הגלריה.

ליבת המערכת היא הפלטפורמה המנהלת את כל התהליכים. כל מודול מורכב מהחלק התפעולי (הפעילות שאותה המודול מספק, למשל הצגת חדשות רצות) וממעטפת המתקשרת עם הפלטפורמה, מעבירה אליה ומקבלת ממנה נתונים. ניתן לראות בסכמה את המבנה המתואר.

.בכל גיליון נתאר מודול אחר הקיים באתרים שלנו: מאמרים, ניהול מסמכים, פורומים, ניהול רשימות תפוצה ו Newsletters, קטלוגים, ניהול תמונות, ניהול סרטי וידאו ועוד. מדריכים להפעלת המודולים ושימוש בהם קיימים בפורום הלקוחות, הפתוח ללקוחותינו בלבד.

הכרות עם המודולים השונים מאפשרת למנהל האתר להביא לידי מימוש את הגמישות והדינמיות של האתר והפלטפורמה.

קו פתוח ללקוח – פורומים

מילוי הטפסים מאפשר לנו לפתוח דלת מול הלקוח, ומניח שלאחריו יתקיים קשר הדוק יותר – קשר של מכירה או קניית שירותים ומוצרים, קשר של טיפול בבעיה או תמיכה, ובכל מקרה – קשר שרובו בעולם האמיתי, ותיעודו במערכות המידע.

ושוב, אפשר לפתוח את הקו עוד, ולהשאיר אותו פתוח ללקוח, באמצעות האתר עצמו, באופן שהאתר יהפוך שימושי ממש, ולעתים אפילו חלק קבוע מהיום יום של הלקוח (ושלנו…)

לוח מודעות ציבורי

הפורום הוא שירות של האתר לקהל המבקרים וכמו כל שירות, הוא צריך  לענות על צורך כדי שיצליח. הצרכים עליהם יכול הפורום לענות מגוונים, אבל ראש וראשון הוא הצורך של קהילה בדרך ציבורית של תקשורת. במובן זה דומה הפורום ללוח מודעות הנתרם על ידי הכלל. בניגוד ללוח מודעות המנוהל ומוזן על ידי מנהל בודד, מהווה הפורום לוח מודעות פתוח – אם כי, הוא יכול להיות מבוקר.

פורום מבוקר הוא פורום שכל הודעה הנוספת בו עוברת בקרת מנהל לפני שהיא מתפרסמת. פורום כזה הוא בדרך כלל אחד מהשניים: פורום רגיש במיוחד (כמו הפורומים של קהילת אשלים, ראו בהמשך) או פורום הפתוח לקהל הרחב, ואיננו דורש כניסה כמשתמש לאתר לצורך עדכון שלו, שאז כל דיכפין (וכל רובוט) יכול לכתוב הודעות פוגעניות, או סתם להרבות בהודעות בצורה שמונעת תפקוד טוב של הפורום (לזה אנחנו קוראים הודעות זבל, או ספאם).

מהכתוב למעלה ברור, שכמו כל מודול על הפלטפורמה, ניתן להרשות כניסה לפורום לכלל המבקרים, למבקרים רשומים – או לקבוצה ספציפית של מבקרים רשומים, לפי הצורך.

 

יתרונו האדיר של הפורום כלוח מודעות הוא, שהוא מאפשר למי שבוחר בכך, בצורה עצמאית ואקטיבית, להיות מנוי על ההודעות בו, או להפסיק את המנוי הזה – בלחיצת כפתור. למשתמשים רשומים מוצגת בראש הפורום תיבת סימון. סימון בתיבה יביא לכך שהמשתמש יקבל לתיבת הדואר הרשומה לו באתר הודעת דוא"ל על כל הודעה חדשה שנוספת לפורום, הכוללת את טקסט ההודעה עצמה. כמו שתוכלו לראות ברשימת המודולים שלנו, אחד המודולים הנלווים למודול הפורומים הוא מודול פורומים – חדשות – המציג את ההודעות והתגובות החדשות בפורום. מודול כזה ניתן להציב בדף הבית, כך שהנכנסים לאתר יוכלו לראות מהן ההודעות החדשות, ולהכנס לפורום כדי להתיחס אליהן. הצבת מודול כזה בדף הבית מקדמת את ההשתתפות בפורום, ותביא פנימה את הלקוחות או את חברי הקהילה שלאחר מכן יוכלו להפוך למנויים.

 תמונה של סימון מנוי לפורום באתר תוכן דינמי

 כך לא נדרש מהמשתמש לעקוב אחרי הפורום עצמו כדי לדעת מתי נוספה הודעה המעניינת אותו – הוא או היא מקבלים את ההודעות ישירות לתיבת הדואר, ונכנסים כדי להגיב להודעות המתאימות. לוח מודעות ציבורי כזה יכול לשמש לצרכים יום יומיים ממש – לאפשר לחברי הקהילה להציע ולחפש טרמפים, למשל, או.כלוח קח-תן פשוט מאד לתפעול.

ממידע לידע

מידע הופך לידע כאשר הוא מעובד ועובר אינטגרציה, פירוק, מואר ומוער – הפורום הוא אמצעי מצויין לארגון הידע הבלתי פורמלי בארגון. פורום יכול לשמש כמקום מפגש וירטואלי, המשמש להעברת ידע וריכוז שלו, באופן שמחד, הידע איננו אובד וניתן לחפש בו (לפורומים מנוע חיפוש פנימי), ומאידך – אין צורך לארגן אותו על פי שדות קבועים, או במבנה נתון, והוא יחסית בלתי מחייב, בניגוד למסמכים רשמיים. תכונות אלה הפכו את הפורומים המוכרים לרובנו, כמו קהילות "תפוז" ו"וואללה" למרובי משתמשים כל כך. הפורומים מאפשרים שיתוף של ידע בכל נושא – וכאשר הפורום הוא בתוך האתר, ועל בסיס תשתית ניהול המשתמשים וההרשאות – מתאפשר השיתוף הקהילתי או הארגוני בצורה פנימית, כשהחשיפה לקהל הרחב מבוקרת.

 קהילות הידע באשלים בהן פורומים רבים בנושאים שונים

באתר קהילות הידע של אשלים, העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון ולמשפחותיהם, בחרו להשתמש במספר גדול של פורומים שכולם רלבנטיים לקהילת אנשי המקצוע הפועלת במסגרת אשלים. כל אחד מהפורומים ממוקד בנושא או תחום תוכן, והפורומים עצמם מחולקים לקטגוריות. תוכלו לראות בתמונה מימין מצב שבו חלק מהקטגוריות פתוחות, כך שהפורומים שהן מכילות מוצגים, ואחרות סגורות. שיטה היררכית כזו מאפשרת נווט נוח למבקרים באתר. הרישום לכל אחד מהפורומים עושה שימוש ביכולת הפלטפורמה לנהל הרשאות לקבוצות משתמשים, וליחס מספר בלתי מוגבל של קבוצות לכל משתמש.

 לכל אחד מהפורומים במערכת הפורומים של אשלים מנהל פורום אחראי. כדי לייעל את עבודת מנהל הפורום ואת אפשרות הרישום הספציפית לכל אחד מהפורומים פיתחנו באתרים ת.ר. מודול קטן עבור אשלים, המאפשר ייחוס הרשמה לפורום ספציפי, והפניית בקשת האישור למנהל הפורום המתאים.

הפורומים הם, כהגדרת אשלים, "כלי עזר מקצועי לכל העושים במלאכה בשטח" ומאפשרים ריכוז הידע וניהול דיונים למשתמשים שמיקומם הגאוגרפי מבוזר. סביב הפורומים עושה אשלים שימוש במודולים נוספים שמציעה הפלטפורמה, כמו גלריית תמונות, מודול הודעות ומודול ארועים. לצד כל אחד מהפורומים הציבו באשלים מודול ניהול מסמכים, אליו מעלים את המסמכים והמאמרים הרלבנטיים לנושא הפורום. במקרה של אשלים, הפורומים הם מרכז האתר והסיבה המרכזית לקיומו – וסביב הפורומים נבנתה סביבת ניהול ידע מעמיקה ורחבה.

פורומים בניהול מומחה

פורום הוא כלי יעיל לייעוץ חינמי ללקוחות. היעוץ החינמי איננו תחליף לייעוץ בתשלום, אבל הוא דרך נהדרת לתת מידע ולהשיב לשאלות, ובכך למסד סמכות מקצועית של המשיב, ושל האתר המארח. דוגמא טובה לכך היא הפורומים המתנהלים באתר עורך דין ועוד. באתר מתנהלים פורומים משפטיים בנושאים שונים כמו פורום פלילי, פורום דיני משפחה וגירושין ועוד. הקהל הרחב לאו דווקא יבחר עורך דין על סמך אתר תדמיתי, משום שבחירה של עורך דין דורשת אמון רב – אבל בחירה של עורך דין מאתר המספק מידע ומוכיח את עצמו אפשרית בהחלט. יתר על כן, בחיפוש "פורומים משפטיים" מופיע אתר "עורך דין ועוד" בעמוד הראשון, וזו כמובן דרך קידום מצויינת לעורכי הדין המנהלים את הפורומים, וגם לעורכי הדין המיוצגים באינדקס של האתר.

תמונה של דף הפורומים המשפטיים באתר עורך דין ועוד

 

פשטות התפעול

 

בהיותו שירות לציבור פוטנציאלי רחב, חייב הפורום להיות קל לתפעול למשתמש. כמו בכל אפליקציה – ככל שרבות האפשרויות, כך התפעול פחות טריויאלי, ולכן מומלץ למנהלים לפתוח את האפשרויות הנדרשות, ולשקול הוספת אפשרויות בהדרגה. כדי להדגים את פשטות הוספת הודעות ותגובות לפורום פתחנו פורום הדגמה, ואתם מוזמנים להכנס ולהתנסות. הפורום איננו מבוקר והכתיבה בו מהווה התחיבות שלא לכתוב תוכן פוגעני מכל סוג שהוא.

כרגיל, גם העיצוב חשוב

מודול פורומים הוא מודול ללא דמי רישיון באתרים המגבילים עצמם לעד שלושה פורומים בדף, ועם דמי רישיון כאשר נדרש ניהול מספר גדול יותר של פורומים. כמו כל מודול אחר, נדרשת התאמת העיצוב של הפורום לעיצוב האתר כולו. ניתן ליצר תבניות שונות המציגות את הפורומים בדרכים שונות, וכמובן – בצבעים שונים.

פורום עמותת אולפנת דולב – פורום אינטרנטי יכול להיות המשך ישיר של פורום המתכנס בפועל, ולתת מקום לדיונים, שאלות, תהיות, סגירת נושאים שעלו בפגישה – או העלאת נושאים נוספים והכנה לפגישה הבאה

הודעות בפורום באתר התוכן של אתרים ת.ר.

פורום הלקוחות באתר אתרים ת.ר. (הפורום מוצג פתוח) – זה הירוק שלנו

 

 פורום באתר סירקין (הפורום מוצג סגור) – זה הירוק שלהם…

 פורום כאבן שואבת

בקהילות סגורות, בין אם הן קהילות החיות ביישוב משותף, או קהילות מבוזרות גיאוגרפית, קל להבין כיצד הופך פורום פעיל לאבן שואבת לאתר, וכיצד הוא הופך את האתר לפעיל בעצמו. אבל גם ארגונים עסקיים יכולים לייצר עניין סביב פורומים. פורום של שאלות טכניות שבו מועבר מידע, יכול להיות המקום אליו מפנים את הלקוחות השואלים. אנחנו יכולים להעיד שמרגע שהתחלנו לפרסם תשובות לשאלות קבועות בפורום, ירד מספר הפעמים שאנחנו נדרשים להשיב לשאלות טלפוניות. אבל גם פורום המאגד תחתיו קבוצה של לקוחות המתקשרים ביניהם, קבוצה של ספקים קבועים, ואפילו קבוצות עובדים, כשאלה אינם עובדים במקום פיזי אחד, הם פתרונות מצויינים – והם הופכים את הקהל הפוטנציאלי הזה להרבה יותר "שלנו". הם שלנו במובן שהם חוזרים אל האתר ואל הפורום – והם שלנו גם במובן שנוצרת שייכות הדדית.

והקו ללקוח אכן נשאר פתוח.