בלוג

מדוע עדיף שלא יהיה לך אתר אינטרנט מאשר אתר אינטרנט גרוע?

אתר אינטרנט הוא כלי הכרחי לכל עסק, קהילה, ארגון וכל גוף שפונה לאנשים. זוהי קביעה קטגורית מאז הפכה רשת האינטרנט לחלק אינטגראלי מחיי היום יום שלנו. כמו חשמל, טלפון ותחבורה.
אולם, האתר שלך עלול להיות גם גורם בעייתי עבור העסק או הארגון שלך. 

כששוקלים את התועלת מאתר אינטרנט, בדרך כלל לא נותנים את הדעת על אלמנט הנזק, כי מה כבר יכול להזיק אתר אינטרנט פשוט? 

אז איך אתר האינטרנט שלך יכול לגרום לגרום לך נזק?

פגיעה במוניטין ובתדמית – המוניטין של העסק שלך הוא הנכס החשוב ביותר שלך כנראה. הרושם שאתר האינטרנט שלך עושה על המבקרים בו יכול לפגוע בנכס הזה באופן אנוש. חישבו על חנות בפינה נשכחת, חלון ראווה מאובק, מוצרים עלובים בתצוגה ורושם כללי עלוב. האם הייתם נכנסים לקנות בחנות כזו? אולי, אם אתם מחפשים עתיקות. 

כשמבקר נכנס לדף באתר אינטרנט, הוא זקוק לפחות משניה כדי לקבע את הרושם שלו על האתר, ודרכו על הגוף שאותו הוא מייצג. אחרי השנייה הזו, אם הרושם גרוע, יהיה מאוד קשה להחזיק אותו. גם אם יש לך לקוחות קיימים הפונים אליך טלפונית או בביקור פיזי בעסק שלך, אתר עלוב, יבנה אצלם במשך הזמן תדמית גרועה, וזה, ללא ספק ישפיע על המוניטין שלך.

תסכול המבקר – מבקר הנכנס לאתר שלך, מגיע אליו ממקום שבו הוא פיזית ומנטלית בסביבה הבטוחה והאישית שלו. אולי זה יפתיע אותך, אבל, כשהוא נכנס לאתר עם אנימציות וסאונד מציקים, הודעות שגיאה, תמונות מעוותות, וקושי להתמצא בתוכן האתר, נוצרת אצלו תחושה של מצוקה, תסכול או כעס (זה לא מוגזם, בדקו מדוע אתרי חדשות הסירו את הפתיחה הצורמת שנשמעה בתחילת כל וידאו באתרים שלהם). התחושות הללו הן הדבר האחרון שתרצו לגרום למבקרים באתר.

השפע הרב של מתחרים והזמינות הגבוהה שלהם בעזרת מנועי החיפוש יוצרים מצב שלמבקרים באתרים יש סבלנות מינימאלית לאתרים לא מעודכנים. בהקשה אחת מהירה הם סוגרים את הדף ועוברים לאתר הרלוונטי הבא, אבל התחושה השלילית לגבי העסק שלך עלולה להישאר.

התוצאה היא שגם אם המבקר נמצא בסביבה הפיזית של העסק שלך, כבר בנית אצלו התנגדות שהשפעתה תבוא לידי ביטוי בנכונות שלו לאינטראקציה.

בין הגורמים המשפיעים על תחושות שליליות אצל המבקר באתר שלך ניתן למנות את הבאות:

אתר לא מותאם לטלפונים ניידים, עיצוב מיושן ולא נוח לקריאה, מידע שגוי או מטעה, מידע אנכרוניסטי, פניה לקהל לא רלוונטי, תצוגה חלקית של מידע, מהירות טעינה בעייתית, חוסר במידע על פרטי התקשרות, קישורים שבורים, שעמום ועוד…

בנוסף יש לזכור כי מידע מיושן ולא נכון נשאר בגוגל לאורך זמן – כשלקוח המחפש מוצר או שירות, בדרך כלל, תוצאות החיפוש בגוגל ודומיו יציגו את המידע האחרון מהאתר שלך. לא תרצו למשל שתוכן שהיה חדשני לפני שנים, והיום כבר הפך לאנכרוניסטי, יוצג מהאתר שלכם למבקרים אפשריים.

אחרון ברשימה, אם כי חשוב ביותר בפני עצמו, הוא נושא החשיפה לקוד זדוני. אתרים מיושנים חשופים מאוד לחדירה של גורמים זדוניים מאחר והטכנולוגיות המתפתחות לא פוסחות על היכולות של מי שרוצה להזיק לאתר שלך. היכולת לפגוע באתרים, יחד עם היכולת להגן עליהם, הולכת ומתפתחת ואתר מיושן נשאר חשוף לפגיעה אם לא מעדכנים את הטכנולוגיה שלו.

אז מה עושים?

את/ה מכיר/ה את אתר האינטרנט שלך (בעצם אולי לא, רבים לא מבקרים באתר העסק שלהם במשך תקופות ארוכות ובכלל לא זוכרים מה יש שם), כדאי לבחון אותו בעין רעננה ולראות האם הוא אכן בעמדה בעייתית מבחינתך.

אם אכן כך, יש לך רק שתי אפשרויות:

1. להשבית את האתר לגמרי. שלא יופיע כלל בשום מקום. אם אין לך כוונה לתקן את הדרוש תיקון, עדיף שייעלם. 

2. לשקול תיקון של הגורמים הבעייתיים. יש לכך עלות, נכון, אבל בשיקול של עלות מול תועלת (נזק במקרה הזה) ההפסד כתוצאה מאתר בעייתי יכול בהחלט להיות גדול יותר מההוצאה על התיקון.

שדרוג אתר, החלפת טכנולוגיה, התאמה לטלפונים ניידים ועדכון עיצוב הם דברים שאנחנו עושים.

עדכון תכנים ומוצרים הם דברים שאת/ה כבעל/ת האתר חייב לעשות. בטכנולוגיות הקיימות היום, מערכות הניהול של אתרים מודרניים מאפשרות לך לבצע עדכונים אלו בלי בעיה וללא צורך בידע בתכנות.

דברו איתנו, יש לנו פתרונות שיעזרו לכם.

התקשרו להתייעצות ללא התחייבות 054-4525492

יהודה תירם

אתרים ת.ר. בע"מ

 

מושגים בסיסיים שצריך לדעת כשמקימים אתר

מקבלים כאב ראש רק מלחשוב על הקמת אתר לעסק שלכם?
"את\ה צריך\ה לקנות דומיין" – למושג "דומיין" יש כמה מילים נרדפות שאולי תשמעו מאחרים, שם תחום (באנגלית: domain name; דומיין) או שם מתחם.
מה שבעצם אומרים לכם זה שלאתר שלכם צריך מזהה ייחודי כדי שניתן יהיה להגיע אליו ולצפות בתכנים שלו.
אם תרימו את העיניים מהטקסט הנוכחי לחלק העליון של הדפדפן שלכם (החלון שבו אתם צופים בתכני האינטרנט) תוכלו לראות כי בשורה העליונה מתחת לכותרת החלון מופיעה כתובת בסגנון www.atarimtr.co.il או ynet.co.il  וכדומה. הכתובת יכולה להיות ארוכה או קצרה יותר אבל תמיד במבנה של קבוצת אותיות מופרדות בנקודה ואחר כך מופרדות בלוכסן /.
החלק הראשון של הכתובת, המסתיים ב .co.il או .com או .net ודומיהן הוא המזהה של האתר והוא בדרך כלל יהיה כתוב לבדו בכתובת דף הבית של האתר. 
מאחר וקיימים מליונים רבים של אתרים, קיימת רשות מיוחדת שתפקידה להקצות את המזהה לכל אתר ולהסדיר את הנושא. הרשות הזו העניקה היתרים לגורמים עסקיים שונים אשר דרכם ניתן לרכוש שם דומיין לאתר שלך. כמובן שהקצאת שם דומיין לאתר שלך כרוכה בתשלום וניתן לעשות מחקר שוק קטן לפני שקונים שם דומיין אצל ספק רשיונות מסוים. 
שימו לב שהרכישה אינה קניה אלא למעשה, השכרה, שכן התשלום הינו תמיד לתקופה. כמובן שניתן לרכוש שם דומיין לתקופות ארוכות ולשלם על כל התקופה אבל תמיד בסיום התקופה יהיה עליכם לחדש את התשלום לתקופה הבאה.
מה בעצם אתם קונים כשאתם רוכשים שם דומיין? ובכן, בפועל, אתם רוכשים את הזכות לקבוע לאן יופנה אדם שיכתוב את כתובת האתר שלכם בדפדפן שלו (בשורה בחלק העליון של החלון שהזכרנו למעלה). כלומר, אם בכרטיס הביקור שלך כתובה הכתובת your-domain.com ככתובת האתר, האדם שקיבל את הכרטיס וירצה למצוא פרטים על המוצר שלך, באופן טבעי ינסה להגיע לאתר האינטרנט שלך וזו הכתובת שיקיש. אם רכשת את שם הדומיין הזה והוא אכן מופנה לאתר שלך, הלקוח הפוטנציאלי הזה יגיע אליו.

"את\ה צריך\ה לקנות אירוח לאתר" – כל אתר אינטרנט מורכב מקבצי מחשב המאוחסנים על הדיסק הקשיח במחשב המקושר לאינטרנט. הקמת אתר אינטרנט היא למעשה יצירת הקבצים האלו (כמו כל תכנת מחשב) ואחסונם במחשב מסוים. על מנת שמבקרים יוכלו לצפות בתכני האתר שלך הם צריכים לפנות אל המחשב המאחסן אותם ולבקש ממנו להציג בפניהם את תוכן הקבצים. 
אז איך יודעים לאיזה מחשב לפנות ואיך פונים אליו? בסעיף הקודם הסברנו מהו שם דומיין, ברכישת שם הדומיין אתם מקבלים גישה לממשק ניהול (את זה יעשה כמובן מתכנת או אדם שמבין את התהליך הטכני הזה) המאפשר לכם לקבוע לאיזה מחשב יופנה מי שיקיש את הכתובת שבחרתם. כמובן שתבחרו להפנות את הכתובת למחשב שבו מאוחסנים קבצי האתר שלכם. 
חברת האירוח מחזיקה במחשבים (שרתים) בעלי כתובת הידועה לכל שאר המחשבים בעולם. בממשק ניהול הדומיין שקיבלתם מצוין שרת חברת האירוח כיעד לדומיין שלכם והוא זה שיגיש את קבצי האתר שלכם לצפיית המבקר.
חברת האירוח גובות תשלום תקופתי על אחסון קבצי האתר שלכם. כמובן שקיימות חברות אירוח רבות בטעמים ובאיכות שונה ולכן יש להתייעץ עם בעל מקצוע או מי שמבין בתחום לפני שרוכשים אירוח בחברה מסוימת.

מה זה שרת? שרת הוא מחשב המספק שירותים שונים (שירותי תכנה בעצם) למחשבים אחרים. בהקשר שלנו, השרת הוא מחשב השייך לחברת האירוח, מחזיק את קבצי האתר שלכם ומגיש אותם למבקרים המבקשים זאת (דרך הדפדפן)

פיתוח אתר אינטרנט – אתר אינטרנט הוא בעצם תכנת מחשב לכל דבר, כלומר, בהפשטה רבה, מורכב ממערכת קבצים שתפקידם להציג את תוכן האתר. מאחר ואתר אינטרנט מכיל סוגים רבים של קבצים (טקסט, תמונות, טפסים, הרשאות לסוגיהן וכו') ומספק תפקודים רבים ושונים, הקמת האתר היא בעצם עבודת תכנות.  אמנם קיימים ממשקים מסוגים שונים המספקים כלים להקמת אתר ללא תכנות כלל, אולם הממשקים האלו עצמם הם פרי עבודת תכנות. 
ב"פיתוח האתר" מתכוונים לעבודת התכנות הזו.

קידום האתר – קידום האתר מורכב ממספר גורמים מרכזיים. תוכלו לקרוא יותר בהרחבה בנושא כאן וכאן

  • פעולת הפצת הידיעה על קיומו של האתר בין אנשים רבים ככל האפשר. 
  • קידום במנועי חיפוש – הצגת האתר בתוצאות החיפוש במנועי החיפוש (גוגל בעיקר). כלומר, כשאדם כותב מילת חיפוש רלוונטית לתוכן האתר שלכם בגוגל תרצו שכתובת האתר שלכם תופיע ראשונה בתוצאות שהוא יקבל. 
  • פרסום ממומן – קידום אקטיבי בצורת פרסום באתרים אחרים על אודות האתר שלך. פרסום זה יכול להיות בעסקה ישירה מול אתרים אחרים (למשל ב YNET) ועלותו גבוהה ככל שהאתר המארח את הפרסום שלך פופולארי יותר, פרסום בדיוור ישיר ללקוחות פוטנציליים או הכלי הפופולארי ביותר כיום, פרסום במנגנון הפרסום של גוגל. בהפשטה רבה, כלי הפרסום של גוגל מאפשר לך לרכוש שטח פרסום שיוצג לעיני מבקרים באתרים אחרים (שלך אין כלל קשר אליהם). כמובן שמדובר בכלי בעל תכונות ואפשרויות רבות מאוד שבעלי מקצוע בתחום מיומנים בשימוש בהן, אולם קיימים בעלי עסקים רבים המנהלים את הפרסומים שלהם דרך כלי זה ללא בעיה מיוחדת.
  • אחרון חביב ואפקטיבי מאוד, אולי החשוב ביותר מבין כל השאר, הוא התוכן באתר שלך. התוכן שלך הוא המקדם הטוב ביותר שלך. אם קראת את המאמר שלנו אופטימיזציה של האתר שלכם למנועי חיפוש תוכל/י להבין כי המזון העיקרי של מנועי החיפוש הוא התוכן הכתוב באתרים. עיקר המאמץ של מפתחי מנועי החיפוש הוא להבין במה עוסק כל דף באתר שלך. ככל שהם מבינים את זה טוב יותר כך הם מדרגים את דפי האתר שלך במקום גבוה יותר בתוצאות החיפוש שהם מציגים לאדם המחפש. את ההבנה הזאת הם מקבלים בעזרת תכנת סריקה שהם מפעילים על האתר שלך ותוצאותיה מנותחות במחשבי מנוע החיפוש. כמובן שההבנה שלהם תלויה ישירות בתוכן הטקסטואלי ובמבנה שלו בדף שאותו הם סורקים. אמנם מדובר בנושא מורכב למדי, כפי שתוכלו לראות במאמר אודות האופטימיזציה, אבל כלל האצבע הוא שהתוכן הטקסטואלי באתר שלך חייב להיות רלוונטי לתחום שבו עוסק הדף, מעודכן, כתוב נכון ללא טעויות ושגיאות כתיב ומעומד נכון. אני ממליץ מאוד לקרוא את מאמר האופטימיזציה שלנו כדי להבין טוב יותר את הנושא.

אם את/ה מעוניין/ת במידע נוסף, אשמח לענות על כל שאלה בנושא. תוכלו ליצור קשר דרך דף ההתקשרות באתר זה או להתקשר טלפונית (הפרטים בתחתית הדף)
בהצלחה,
יהודה תירם

הקמת אתר אינטרנט חדש

הקמת אתר אינטרנט היא משימה רצינית. פיתוח אתר אינטרנט דורש הרבה מעבר לתשלום עבור עיצוב ופיתוח האתר. כדאי לחשוב על הקמת אתר האינטרנט של העסק שלך במונחים של פרויקט לאומי מבחינתך. הנה כמה נקודות מרכזיות שאולי לא חשבת עליהן בהקשר של הקמת אתר:
1. האם יש לך לוגו מעודכן? האם יש לך את הלוגו בפורמאט של קובץ מחשב? מי מחזיק בקובץ הזה?
אחד המאפיינים הבולטים של אתר אינטרנט הוא שימוש בלוגו שלך במקום בולט. הלוגו מלווה את המבקרים באתר החדש שלך בכל דף שבו הם צופים. הקמת האתר החדש תדרוש ממך לספק לוגו כחלק מעיצוב האתר. 
אם יש לך לוגו אבל אינך מחזיק בקובץ, דאג/י לכך שהקובץ יהיה ברשותך. כמובן שאם אין לך לוגו, אז כנראה שהגיע הזמן להשקיע בעיצוב אחד.
2. שם דומיין (שם מתחם, DomainName) – שם דומיין הוא הכתובת של האתר שלך באינטרנט. למשל הכתובת http://www.atarimtr.co.il היא כתובת האתר של אתרים ת.ר.
אם אין לך שם דומיין, לפני כל פעולה אחרת בהקמת אתר חדש, כדאי לך לרכוש שם דומיין לעסק שלך. שמות דומיין משמעותיים ונכונים לעסק שלך נעלמים במהירות. שם הדומיין יכול להיות כל שם שעולה בדעתך אבל כמובן שמאחר ושמות הדומיין הינם מצרך מאוד מבוקש, סביר שלא תמצא את זה שתחפש. ראה/י כאן מאמר בוויקיפדיה אודות שמות דומיין. כדאי לקרוא את המאמר הזה כדי להבין במה מדובר.
3. תוכן לאתר – כתיבת תוכן לאתר שלך היא מהמשימות התובעניות יותר בהקשר של הקמת אתר חדש. מצד שני מאחר ואת/ה מכיר/ה היטב את התחום שבו את/ה עוסק, סביר להניח שיש לך הרבה מאוד מה לומר בנושא.
כתיבת תוכן לאתר אינה רק יצירת טקסטים רלוונטיים לתחום העיסוק שלך וכתיבת תכנים שיווקיים לקידום העסק שלך, אלא דורשת ידע בסיסי במשמעות התוכן מבחינת קידום האתר (SEO).  
4. תמונות – אתר אינטרנט הוא שילוב של תוכן ויזואלי, טקסטים ולעיתים גם פונקציונליות ייעודית. התוכן הוויזואלי, תמונות, וידאו ועיצוב, יוצרים אתר אינטרנט מושך את העין, כזה המפתה את המבקר להמשיך ולעיין בדפים השונים.
אם עדיין לא הוקם עבורך אתר כלל, סביר שלא יהיו לך תמונות מתאימות. יצירת תמונות לאתר החדש שלך היא משימה נוספת. כדאי לאסוף תמונות קיימות, או לצלם תמונות שנראה לך שייצגו אלמנטים שונים בעסק שלך.
כמובן שניתן לרכוש תמונות מאתרים המכילים סטוקים של תמונות. אפשרות נוספת היא הורדת תמונות מאתרים המספקים תמונות בחינם אולם די קשה למצוא תמונות מתאימות באתרים אלו. יש לשים לב לתנאי הרישיון של כל תמונה. לעיתים קרובות בעלי אתרי אינטרנט משתמשים בתמונות ללא הקפדה על תנאי זכויות יוצרים ובכך נחשפים לתביעות שיכולות להסתכם בקנסות גבוהים מאוד. (סביר שהורדה אקראית של תמונה שמוצאת חן בעיניך מאתר אינטרנט אינה עונה על תנאי הרישיון של התמונה) 
5. מבנה דפים – מה יהיה מבנה הדפים באתר שלך? 
אם מדובר באתר תדמית לא מורכב במיוחד סביר שתרצה ליצור את הדפים הבסיסיים הבאים: דף בית, דף אודות, דף לקוחות (תיאור של מספר לקוחות חשובים שלך) ודף יצירת קשר.
באתרי אינטרנט מורכבים המכילים תוכן רב, לא תוכל לחמוק מניתוח וחשיבה אודות מבנה הדפים באתר. אני מציע להשתמש בקובץ אקסל ליצירת מבנה הירארכי של הדפים לפני הקמת הדפים בפועל.
6. קהל יעד – מי קהל היעד שלך? ההבנה מי האנשים שאליהם אתה מכוון את האתר תהיה משמעותית מאוד לאלמנטים רבים באתר האינטרנט שלך, כולל, עיצוב, תוכן, קידום ועוד .
אם לא עשית זאת עד כה, תופתע/י לגלות כמה קשה לפעמים לאפיין את הקהל הזה.
7. האם התוכן מתעדכן? מי יכניס תוכן? – האם מדובר באתר אינטרנט שהתוכן שלו מתעדכן לעיתים קרובות? 
אם לא, אז יתכן וכדאי לתת לבעל המקצוע שאליו תפנה/י לבצע את כל הכנסת התוכן בזמן הקמת האתר. בדרך כלל יהיה זה מי שמקים את האתר. 
אם כן, רצוי שתוכל בעצמך או בעזרת אחד מעובדיך לנהל את אתר האינטרנט שלך. במקרה זה, כמובן, יהיה עליך להקים אתר עם מערכת ניהול המאפשרת עריכה של התכנים באתר.
דוגמאות למערכות כאלו הן וורדפרס WordPress או דוטנטניוק Dotnetnuke DNN.
8. האם מי שיכניס תוכן יודע איך לעשות את זה? בהנחה שהאתר אמור להתעדכן לעיתים תכופות יותר או פחות, מי שאחראי מטעמך על העלאת וניהול התוכן צריך להיות בעל מיומנות מסוימת בניהול אתר, או לפחות עם הבנה טובה של עבודה עם מחשב כדי ללמוד במהירות לנהל את האתר.
אלו הן רק חלק מהנקודות לחשיבה לפני הקמת אתר אינטרנט חדש ויש נושאים רבים אחרים שלא נגענו בהם כאן.
כאמור, המשימה של הקמת אתר אינטרנט חדש היא משימה משמעותית ויש להיערך אליה בהתאם. מצד שני, במרבית המקרים מדובר בתהליך הדרגתי, שבמהלכו בעל האתר לומד את הצרכים, הטכנולוגיה והאפשרויות העומדות בפניו בהקמה וניהול אתר האינטרנט שלו.
אם את/ה מעוניין/ת במידע נוסף, אשמח לענות על כל שאלה בנושא. תוכלו ליצור קשר דרך דף ההתקשרות באתר זה או להתקשר טלפונית (הפרטים בתחתית הדף)
בהצלחה,
יהודה תירם

מה זה אפיון ואיפה אופים אותו?

נניח שהחלטתם שאתם רוצים להקים אתר, או לשדרג משמעותית את האתר הקיים שלכם. אתם מחפשים מה צריך לעשות ומסביב מספרים לכם שצריך דומיין, מארח, מעצב, מישהו שיקים את האתר, ותוכן. ומספרים מסביב שכל העניין פשוט וקל, ואפשר כמעט הכל לבד. לבד זה טוב, כי זה זול. ביעילות אתם קונים דומיין, בוחרים מארח, קונים תבנית פשוטה והופה. יש אתר.

מה הוא עושה, האתר? הוא נמצא! הוא יפה! הוא הדרך הנכונה לשים וי על שורה ברשימה של "מה צריך לעשות" שבה היה כתוב: צריך להקים אתר.

אם כל מה שדרוש באתר שלכם הוא 5 דפים (אודות, המוצרים, התמיכה, גלריה, צרו קשר. סתם, לדוגמא), אתם לא צריכים אפיון. אתם גם לא כל כך צריכים חברה שבונה אתרים, אפשר לעשות את זה לבד. (כדאי להשתמש בתוצרים של מעצבים מקצועיים, ויש תבניות ועיצובים לקנות בזול, במיוחד אם האתר באנגלית). אבל אם החברה שלכם מתכננת להשתמש באתר ולהשיג תועלות מהותיות, כדאי לחשוב אל מעבר למובן מאליו.

כדאי לחשוב מה תשיגו מהאתר. באיזה אופן הוא ישרת אתכם. באיזה אופן הוא ישרת את הלקוחות שלכם. איך יעבור המסר, איך יגיעו אל הדפים השונים, מה יוצג ולמי, איך נכון ליישם ביעילות את כל אלה. כדאי לתכנן. לאפיין.

אפיון הוא התהליך שבו מתוכנן האתר לקראת הקמתו או לקראת עדכון משמעותי שלו, כך שיענה בצורה המיטבית על המטרות שלשמן הוא מוקם או מעודכן.

מאיפה מתחילים?

קודם כל, מדברים. או כותבים. כותבים הכל, כל רעיון, כל רצון, כל צורך. מפנטזים וחולמים ומדמיינים בלי מעצורים. בדרך הזאת, מגיעים לכל מיני דברים שדרושים לכם. שמתאימים לכם. שבסופו של התהליך, יכולים להפוך את האתר לשלכם בדיוק.

האתר שלכם בהחלט לא חייב להיות "מקורי" במובן שאין שום סיבה להתעקש לעשות דברים שאף אחד, מעולם ובעולם לא עשה כמוהם. להיפך, שווה וחשוב ללמוד ממה שעשו אחרים. חלק מההליכה אל "מעבר לאופק" היא באמת הכרות עם מה שעשו לקוחות דומים. וגם עם מה שעשו לקוחות קצת שונים. וגם עם איך שאתם עובדים היום, ומה לא נוח לכם בקשר החוצה, אל העולם, ואפשר לשפר אותו.

כך שמתחילים מלדבר עליכם וגם על אחרים. הבלגן של ההתחלה הוא המקום שבו אתם יכולים להבריק עם רעיונות שנראים לכם קשים למימוש, אולי, או מסובכים לתפעול, או מקוריים מדי,  אם אתם חברה שמרנית. בשלב הזה, הכל הולך.

אם תחקרו את השטח או תדברו עם מישהו ששוחה בו ביום יום, תגלו הרבה פעמים שרוב הרעיונות האלה או דומים להם יושמו כבר. (אם לא – רוצו לרשום פטנט!) ובדרך כלל, הם פחות מסובכים ממה שנדמה.

אז אמרנו – בהתחלה מרחפים עם רעיונות, ומנסים לא לפסול על פניו שום דבר. עכשיו מגיע הזמן לנחות.

איפה הציר שלי, להסתובב זה דבר נורא

גם אם נניח שאין מגבלות טכניות, וכל דבר אפשרי למימוש, יש מגבלות אחרות. ראשונות וחשובות, מגבלות התקציב. יש דברים שעולים יותר, יש שפחות. שניות, מגבלות השקעת הזמן שלכם בטיפול באתר – יש דברים ששווה לעבור בשבילם על אימיילים, יש כאלה שלא. יש תכנים ששווה לעדכן, יש כאלה שלא. בסופו של דבר, האתר שלכם חייב להתאים לכם. לשרת אתכם. לקדם את המטרות שלכם.

אם קודם התחלנו בהתחלה – עכשיו אנחנו מתחילים בסוף. נניח שהיה לכם אתר, מה הדברים החשובים ביותר שהוא היה תורם לחברה שלכם? (או לארגון שלכם, כמובן)

בשלב הזה מזוהים גם קהלי היעד של החברה. תתפלאו, לא כולם מחפשים רק לקוחות פוטנציאליים לשירות או מוצר. סטרטאפים פונים הרבה פעמים למשקיעים בכלל (ואז כדאי לברר – איזה משקיעים?). עמותות – לתורמים. חברות שירותים – ללקוחות קיימים. חברות שמוכרות – לגורמים משפיעים (למשל, חברה שמתעסקת במוצרים שמתאימים לבניה תפנה לארכיטקטים).

מבין קהלי היעד – מי החשובים ביותר? (נכון, בעברית, זה כמו להגיד "מי מקהלי היעד חשוב פחות". קשה, קשה).

מוצאים אח"מים

עד כאן עשינו שלושה דברים: פינטזנו בחופשיות, זיהינו את קהלי היעד שלנו בדיוק מירבי, ותיעדפנו את קהלי היעד.

עכשיו אנחנו יודעים מי קהלי היעד החשובים לנו, ועוברים עליהם אחד אחד. לגבי כל קהל מזוהה אנחנו מבררים:

  • מאיפה הם מגיעים לאתר שלנו? 
  • אם כבר הגיעו, מה הפעולה שאנחנו רוצים שיעשו?

ברמה הכללית, הגלובלית, המטרות של אתר הן תמיד להביא קהל פנימה, ולגרום לקהל לנקוט בפעולה. אבל כשהקהל ספציפי, הפעולה ספציפית, והפנטזיות מתאימות ספציפית לחברה שלכם – ניסוח כזה של המטרות לא מקדם שום דבר. צריך להמשיך לעבוד.

בכתובים תמצאו שלהביא קהל פנימה דורש קידום במנועי החיפוש. לרוב זה אפילו נכון. אבל לא תמיד. כבר ראינו לקוחות שקהל היעד שלהם הוא לא "העולם כולו" שמחפש במנועי החיפוש, אלא משקיעים אוונגליסטים שהם פגשו כבר, ונתנו להם כרטיס ביקור, שעליו כתובת האתר. חברות שמחליטות לשים דגש על לקוחות קיימים יכולות לשים דגש חזק פחות על מנועי החיפוש. אתרים שפונים לקהילות סגורות – כנ"ל.

לפעמים באתר קהל יעד שאיננו דורש קידום (נניח, הלקוחות הקבועים) וקהל יעד אחר שדורש גם דורש (נניח, הלקוחות הפוטנציאליים). בחלק הזה אנחנו בודקים בדיוק את העניין הזה – איזה קהל מגיע מאיפה, ומה צריך לעשות באתר כדי שהקהל אכן יגיע.

טוב שבאתם, שבו, שבו

פתחנו את הדלת, קהל היעד שלנו נכנס. מה הוא עושה? מה אנחנו רוצים שהוא יעשה?

קיימות פעולות רבות ושונות שאפשר לעשות באתר. הבסיסיות שבהן: שליחת טופס צרו קשר ו/או הרמת הטלפון וחיוג אלינו. כן, בהחלט, אלה פעולות חשובות, ולפעמים האתר "תקוע" איתן בלבד.

אבל אפשר לחשוב על עוד פעולה או שתיים. יש אתרים שממש מוכרים. ישירות. הפעולה שאנחנו רוצים לגרום לקהל שלנו לעשות היא, לקנות. עכשיו. יש אתרים שנותנים אפשרות לברר "כמה עולה" כהכנה להזמנה בפועל. הפעולה שאנחנו רוצים שיעשו היא חיפוש בקטלוג ויציאת "סל קניות", אבל ללא קניה בפועל. יש אתרים שהפעולה הכי חשובה בהם היא רישום לרשימת תפוצה, או לאחת מרשימות התפוצה – זו המתאימה ביותר. לעתים הפעולה היא מילוי של טפסי פרטים לקראת פניה שלנו אל הלקוח, תגובה למאמרים, הרשמה לארועים, הרשמה ל RSS, לבלוג, הוספה כדף בית, כניסה לדף שלנו ב Facebook, הזמנת טכנאי שירות, והיד עוד נטויה.

להציע ללקוח לשבת זה לא מספיק טוב. הגדרת הפעולה הנדרשת נובעת ממטרת האתר וגם מכוונת אותנו אליה.

כלומר, בסוף השלב הזה, אנחנו יודעים כבר מה המטרות של האתר ביחס לכל אחד מקהלי היעד החשובים שלנו, ומה הפעולה שהכי חשוב לנו שכל אחד מקהלי היעד שלנו יבצע בבואו לאתר.

נסכם את השלבים עד עכשיו:

  • מכינים רשימה של כל הדברים שרוצים באתר. הכל הכל, בלי מגבלות.
  • מגדירים קהלי יעד
  • מתעדפים את קהלי היעד – מחליטים מי חשוב יותר, וקשה מזה: מי חשוב פחות
  • מגדירים מטרות מול קהלי היעד
  • מתעדפים את המטרות (כרגיל הקשה: איזו מטרה חשובה פחות)

 משחק ילדים

מכאן ההמשך הוא משחק ילדים. כל מה שנשאר לנו לעשות הוא:

  • להגדיר מה המסר המרכזי של החברה – למען יתכוונן כל האתר עליו באופן שיטתי, גם בעיצוב וגם בתכנים
  • להגדיר את השיטה שבה נענה על המטרות שהגדרנו – מה יהיה באתר שיאפשר ויכוון את הבאים לעשות את הפעולות שאנחנו רוצים
  • להגדיר מה מבנה האתר, היכולות שבו, והתוכן שיהיה בו, שישרתו את השיטה (שמשרתת את המטרות! אהה)

נניח לצורך העניין שהחברה שלכם סגורה על המסר המרכזי שלה. נניח שאפילו ניסחתם לעצמכם מסר כזה, וצריך רק לכתוב אותו לעצמנו כך שנראה אותו בשלבים הבאים לנגד עינינו.

עכשיו אנחנו בפירוק של ה"מה" לפרטיו, עובדים במקביל בשני כוונים:

חושבים ביחד אילו דברים באתר ישרתו את המטרות ואת המסר, וגם – עוברים ביחד על רשימת הפנטזיות הראשונית ובודקים אילו מהן משרתות את המטרה ואת המסר (זריזים לחשוב גילו כבר שגם כאן, לשאלה יש תשובה לא נעימה לפעמים, כי מחליטים גם אילו מהפנטזיות לא משרתות את המטרה ואת המסר, ומאילו דמיונות שלנו נפרדים לשלום).

שאלות מציקות

במהלך המחשבה המשותפת הזו למאפיין המומחה שני תפקידים עקריים: להעלות רעיונות מנסיונו הרב על הדרכים למלא את המטרות, וגם – לשאול אתכם מקסימום שאלות, עדיף אינטיליגנטיות, כדי לבחון את המענה של פנטזיות על הצורך וההתאמה שלהן לקהל היעד. השאלות מאפשרות למאפיין המיומן לבחון גם עד כמה נדרש להכנס לפינות מורכבות של מימוש, לעומת – עד כמה אפשר להסתפק במענה פשוט לצרכים שלכם, ולחסוך כסף ומאמצים.

בסופו של דבר, אחרי תהליך של שאלות ושאלות נגד, תשובות ורעיונות והשוואה וויכוחים (כן, מתווכחים. רציתי לכתוב קצת על תהליכי אפיון בחברות ענק של שני אנשים ומעלה, אבל בפעם אחרת), יוצאים עם תוצר. כתוב. שבו, נמצא לפחות המידע הבא:

  • באילו שפות יהיה האתר? עברית? אנגלית? רוסית? גם וגם?
  • באיזו שפה יכתבו הטקסטים: שפה מקצועית? שווים לכל נפש?
  • אילו יכולות יכלול האתר בשלב הראשון? (גלריות? לוחות ארועים? ידיעון? קטלוג? מאמרים מנוהלים? ארכיון מידע מקוטלג?)
  • אילו דפים יהיו באתר בשלב הראשון? מה התכולה העקרית של כל דף? מה הפעילות העקרית של הלקוח בדף?
  • איך מגיעים לדפי האתר? מה יכלול התפריט? האם יהיה תפריט אחד?
  • האם האתר נדרש להתחבר למערכות נוספות? לאיזה צורך? איזה מידע יועבר? מי אחראי על המערכות הנוספות הללו?

וזהו, גמרנו. חוץ מזה שכתוב בחלק מהמקומות "השלב הראשון" ויש פה יותר מרמז לזה שהעניין נגמר רק זמנית, כן?

אנחנו מייצרים כאן בסיס להמשך עבודה. לוקחים בחשבון שעדיף אתר טוב מאד שעובד ומשפיע, מאשר אתר מושלם שעולה יותר מדי, או יקח תקופה ארוכה מדי להקים, או ידרוש איסוף מידע שלכם שלא יהיה לו סוף. בקיצור, עובדים במעגלים, משתדלים לעבוד במעגלים קטנים, רוצים תוצאות – ברורות, לעיניים, ויודעים שבמערכות ניהול תוכן איכותיות, תמיד אפשר להוסיף ולשפר.

אאוריקה! האפיון בידי!

הקורא הספקן עומד מולי עכשיו ושואל: אתר יש לי מזה? מכירות יש לי מזה? מה נשאר לי ביד, מסמך? מה אני אעשה איתו?

שעל זה יש לומר, נכון. הספקן דווקא צודק, ועם אפיון לא הולכים למכולת (חוץ מהמאפיין, ששילמו לו על העבודה, כן?), אבל כן הולכים למי שיקים לכם את האתר.

עכשיו גם הוא וגם אתם יודעים מה צריך להיות. במיוחד אתם, אגב, ולפרטים. אתם יודעים איזה תוכן אתם צריכים להכין (או למצוא מי שיכין לכם), אתם יודעים מול איזה מערכות צריך לעבוד, אתם יודעים איזה יכולות צריכות להיות באתר שלכם (פונקציונליות זאת המילה), אתם יודעים מי אחראי על מה, אתם יודעים מה צפוי לעמוד מולכם כשיהיה אתר – ואתם יודעים לא רק מה. אתם יודעים גם למה.

אפיון הוא קצת כמו התוכנית לבית שאתם עומדים לבנות. מה, תגורו בתוך התוכנית? יש איפה לתלות תמונות? תורידו מים בתוכנית? לא, אבל לא יעלה על הדעת לבנות בית מתאים בלי תוכנית. אז ככה בדיוק – אתר טוב צריך תכנון.

עד רמה מסויימת של מורכבות אפשר לעשות את התכנון הזה לבד (של האתר, כן? בבית, עדיף תמיד תכנון. אני חושבת. אני פחות מבינה בבתים. אתרים זה התחום שלי), אבל אתרים שממש רוצים להשיג תוצאות באמצעותם, אתרים שבאמת עושים עבודה – עדיף לתכנן עם מישהו שמבין בזה.

אני אומרת ככה: אם תרשמו לידיעון שלנו, אתרים עם ערך מוסף, גם תקבלו הרבה מידע נוסף על ערך מוסף שיכול להיות באתרים שלכם, וגם תוכלו לשלוח אלינו תאור כללי של פנטזיית האתר שלכם, כדי שנגיד לכם אם המקרה דורש אבחון. סליחה, אפיון.

נראה לי כמו הצעה סבירה לגמרי. הפרטים שלכם בבקשה:

מקסימום תועלת במינימום מאמץ. איך עושים את זה.

הקמה של אתר אינטרנט היא פרוייקט. בפעם הקודמת דיברנו על אפיון האתר – שלב ראשון בהקמה, ואחריו באים השלבים הבאים, כמו העיצוב, ההקמה, הזנת התוכן הראשונית. כל אלה הם עבודה תובענית, אבל זמנית. כמו כל פרוייקט – להקמה יש התחלה ויש סוף. ואז באים החיים האמיתיים.

אנחנו אומרים ללקוחות: האתר צריך להיות מעודכן ולהראות מעודכן. אנחנו אומרים: אתם צריכים קשר קבוע עם הלקוחות על בסיס מידע רלבנטי. ומסביב גם, כדאי שיהיו לכם סרטי וידאו, מאד כדאי שיהיה ידיעון, הלקוחות מחכים לערך…

פרוייקט ההקמה נגמר, ויש עוד כל כך הרבה מה לעשות, יש – ויהיה. איך מחליטים במה שווה להשקיע? החלטנו לאסוף כמה טיפים.

לו הייתי רוטשילד

הטיפ הראשון הוא להבחין בין השקעה בכסף ובין השקעה בעבודה. בארגונים רבים קל יותר להוציא כסף מלעשות את העבודה עצמאית – ובארגונים כאלה צריך אכן להוציא מקסימום עבודת עדכון החוצה, באמצעות מיקור חוץ (outsourcing). אנחנו, למשל, נותנים שירות כזה ללקוחות שלנו, וחוסכים הרבה מאד זמן בתמורה לכסף. יש חברות שנותנות שירותי תוכן – כותבות עבורכם, מצלמות עבורכם, מפיקות וידאו עבורכם. כל חברה כזו, כשהיא מקצועית – תחסוך לכם המון זמן בתמורה לכסף. אז כסף הוא הדרך הראשונה לחסוך במאמץ, ויש כמובן עוד.

מה אתם עושים ממילא

נסו לזהות את המידע שנאסף אצלכם ממילא. אם יש לכם מערכות פנימיות שבהן אתם מנהלים למשל את סטטוס הלקוח – הצגה שלו באתר תהיה הצגה של מידע שמנוהל ממילא. כך גם מחירון – אם אתם מנהלים אותו במערכת כלשהי. כך גם תשובות לשאלות של לקוחות, שאתם חוזרים ונותנים כששאלות נשאלות. אם יש שאלות קבועות כאלה – מענה עליהן בכתב יהיה חסכון של מאמץ ולא הוצאה של מאמץ. בדקו את תהליכי העבודה שלכם אחד לאחד – איפה אתם חוזרים ועושים מאמץ לצורך הפקת מידע? איפה אתם אוספים מידע מאורגן? גם קבצי אקסל יחשבו לצורך העניין! חפשו את המידע שאפשר לחשוף, גם אם החשיפה מוגבלת (לפי הרשאות) – ואתם על המסלול הנכון לחסכון בזמן ומאמץ.

חשיפת המידע ללקוחות יכולה להיות ידנית (אתם מקלידים פעם אחת את התשובה לשאלה החוזרת) או אוטומטית (אתם מבקשים מחברה מומחית לדבר להכין עבורכם ממשק למערכת) – וכמובן כרוכה בהשקעה ראשונית תמיד. אבל בדקו ותראו – ההשקעות הראשוניות האלה הן הדרך לחסכון, לא להוצאה.

פיזור המאמץ – בתוך הארגון

דרך נוספת לחסכון במאמץ היא שיתוף גורמים רבים ככל האפשר בהשקעת הזמן. נתחיל בגורמים בתוך הארגון: שימוש בזמן של גורמים רבים לא חוסך את המאמץ המצטבר, אבל בהחלט משפר את היכולת לעשות דברים רבים יותר, בפרט כשכל גורם בארגון אחראי על חלק מהאתר שנוגע אליו ישירות, שיש לו מומחיות בו, או שמביא תועלת ישירה לפעילות בתפקיד שלו.

למשל, הרבה יותר קל לאחראי על ההדרכה לייצר את התכנים לדפים הנוגעים להדרכה, מאשר לאחראי הכללי על האתר. גם משום שהתכנים האלה נגישים לו (נמצאים בצד הקדמי של הראש…), גם משום שהוא מכין אותם ממילא, גם משום שאם יכניס אותם לאתר יחסוך לעצמו משלוחים אישיים של התכנים ללקוחות הישירים שלו – לקוחות ההדרכה.

כלומר – צריך להקפיד שמערכת הניהול של האתר תאפשר ביזור של ההרשאות באופן שכל גורם בארגון יוכל לקבל הרשאות עריכה לחלקים הרלבנטיים עבורו, ועדיף לבחור במערכת שמאפשרת בקרה על החומרים המועלים אם בקרה כזו נדרשת, כך שגורמים רבים ככל האפשר בארגון יוכלו לתרום חומרים, וגורמי עריכה יוכלו לתקן, לערוך, להגיהה – ולשחרר לקהל הרחב.

קצת יותר מפוזר – תכנים מבחוץ

עד כאן עברנו על רשימה של טיפים שהביצוע שלהם בשליטתכם המלאה. אתם קובעים אילו עבודות תמירו בכסף, אתם קובעים אילו תכנים אתם מייצרים ממילא, אתם קובעים מי בתוך הארגון יוכל לייצר תכנים בצורה מיטבית בחלקים שונים באתר.

עכשיו אנחנו במקום פחות "נשלט", לפחות על פניו: קבלת תכנים מחוץ לארגון: לקוחות, מפיצים, סוכנים, שותפים.

אתם לא יכולים להורות לכל הגורמים האלה לייצר תכנים עבורכם, אבל אתם בהחלט יכולים ליצור מצב שבו יצירת התכנים על ידם כדאית עבורם. השיטות ליצירת הכדאיות מגוונות, וצר כאן המקום לתאר את כולן, אבל ניתן מספר דוגמאות:

  • אם אתם מייצרים מצב של תחרות נושאת פרסים, שבה לקוחות מוזמנים להעלות תכנים רלבנטיים, יש לכם סיכוי מצויין לשיתוף פעולה. תכנים מתאימים יכולים להיות – רעיונות מקוריים לשימוש במוצר שלכם, הצלחות שהמוצר שלכם הביא וכדומה – כל תוכן שקשור במוצר או בשירות שאתם נותנים, ושללקוחות יש אינטרס לחשוף אותו באמצעותכם. הפרס כאן יכול להיות קטן – משום שהתועלת בחשיפה ברורה…
  • אם אתם מוצאים שותפים שיש לכם סינרגיה איתם, באופן שאתם יכולים לחשוף תכנים שלהם באתר שלכם – ובתמורה הם יחשפו תכנים שלכם באתר שלהם, אתם מייצרים כך חומרים מעניינים ללא מאמץ (חוץ מהמאמץ הכרוך בפרסום החומר במקום המתאים באתר שלכם) – ובמקביל יוצרים חשיפה של חומרים שייצרתם כבר. שווה!
  • אם אתם מחפשים חומרים מעניינים בתחום שלכם באינטרנט ומוצאים תכנים בעלי ערך מוסף ללקוחות – עצם פרסום קיומם של התכנים הוא תוכן באתר שלכם, ללא ההשקעה הכרוכה בייצור התוכן. (ראו לדוגמא את הטיפ הקטן שהוספנו למאמר המערכת של הגיליון…)
  • אם אתם מצליחים להביא את הלקוחות להגיב באתר או לכתוב בפורום – נוצר תוכן ולא על ידכם…

כמובן שאפשר להמשיך ולחשוב, ועדיף לחשוב על מה שרלבנטי לכם ישירות – אבל אנחנו מקווים שהרעיונות הכלליים האלה יניעו אתכם לאיסוף של תוכן מהמקומות שבהם הוא קיים, ולהשקעת מאמץ יעילה במיוחד.

קדימה לעבודה

גם בחשיבה על פיזור המאמץ אפשר לעשות שימוש בכל אחד מהטיפים שלמעלה: אפשר להתייעץ עם גורם מקצועי בנושא של יצירת תוכן יעיל ושווק (כסף במקום עבודה), אפשר לבחון עם גורם המסוגל לנתח תהליכים מה יש לכם ממילא וכמה יעלה להפוך את עדכון האתר לאוטומטי, אפשר לעשות תחרות נושאת פרסים בתוך הארגון למי שיבוא עם רעיון מקורי לתכנים באתר שאינם כרוכים בהעסקת כותב בלוגים במשרה מלאה…

העיקר – להתחיל עכשיו! מחר יהיה מחר, זה נכון, ואז בטח יהיה לכם יותר זמן, והכל יהיה אחרת – או שלא. הטיפ הזה הוא לא מדעי, אלא יותר פילוסופיית חיים, אבל החלטנו לשתף אתכם גם בו – המאמץ של עכשיו הוא תמיד קטן יותר מהמאמץ של אחר כך.

בהצלחה, ואל תשכחו לכתוב לנו: שאלות, הערות, התיחסויות – אנחנו כאן!

גוגל כשרת אימייל – שימוש ב Google Apps

כל אדם המשתמש בשירותי מייל למעשה מחזיק חשבון בשרת כלשהו בעולם המשמש כנקודת איסוף ומשלוח למיילים הנשלחים אליו ומתקבלים ממנו. מאחר ומייל הינו שירות שאינו מיידי (כלומר, ברגע ששלחתי מייל הנמען אינו בהכרח נמצא און ליין כדי לקבל אותו, ואפילו אין תכנת המייל שלו פעילה בהכרח) יש צורך בנקודת איסוף שתחזיק את המיילים שלנו עד שתכנת המייל שלנו תוריד אותם למחשב שלנו וכן שהנמענים למיילים ששלחנו יורידו את המיילים למחשב שלהם.
נקודת האיסוף היא שרת מתווך הנקרא "שרת מייל"  שכל ייעודו הוא טיפול במיילים נכנסים ויוצאים.
באופן מסורתי חברה או אדם שבחרו שרת אירוח לאתר שלהם היו כבולים לשרתי המייל של אותה חברה ומערכת ניהולהמיילים היתה תלויה לחלוטין בחברה המארחת.
ניהול המיילים בחברה המארחת מסופק כשירות לבעלי אתרים לעיתים בתשלום ולעיתים כחלק מהסכם האירוח.
מאחר והודעות מייל מכילות בתוכן לעיתים קבצים בעלי נפח גבוה, אחסנת תוכן ההודעות לעיתים באה על חשבון נפח הדיסק המוקצה לאתר עצמו. (שכן מדובר בחבילת אירוח אחת.)

כמו כן, ברגע שלקוח של חברת אירוח מבקש להתנתק מהאירוח בחברה ולעבור לחברה אחרת נוצר בדרך כלל פער של כמה ימים עד שמערכת האימייל שלו חוזרת לתפקוד רגיל בשל השינוי בכתובת השרת. כמובן שלעיתים במצבים אלו חלק מהמיילים הולכים לאיבוד.

עם הקמתו של שירות גוגל אפס Goole Apps (השם בא מקיצור שמו של מערך היישומים הרחב שגוגל פיתחה הנקרא Google Applications) סיפקה גוגל בין השאר, שירות ניהול מייל בחינם (עד 50 תיבות מייל) שבשונה משירותי מייל חינם אחרים, כמו Gmail או Hotmail  שומר על הכתובת המקורית של המשתמש ולא מאלץ אותו להשתמש בכתובת כללית. לדוגמה בשירותי ג'ימייל הרגילים תהיה הכתובת שלי yehuda@gmail.com  בעוד שבשירות החדש הכתובות שלי היא yehuda@atarimtr.co.il למרות ששרת המייל שלנו הוא גוגל ולא חברת האירוח שבה האתר שלנו מאוחסן (במקרה שלנו האתר מתארח על שרת המנוהל על ידינו).
היכולת של גוגל לספק שירות זה מותנית בהפניית כל מייל יוצא או נכנס לשרת המייל של גוגל למרות שהסיומת אינה של גוגל.

כיצד נעשה הדבר?

(התיאור הבא הוא תיאור מפושט מאוד למען הקוראים הלא מעודכנים.)
ברחבי העולם קיימת רשת של שרתים המחזיקים רשימות של כל שם אתר.  שרתים אלו נקראים שרתי  DNS –  Domain Name Server
רשימות אלו מתעדכנות באופן אוטומטי ותדיר כך שבנוהל תקין ברגע שאתר אינטרנט עולה לאויר או משנה חברת אירוח הכתובת של השרת המארח החדש נכתבת לרשימות אלו.

כאשר אנו פותחים את הדפדפן שלנו וכותבים כתובת של אתר מסוים (או בוחרים מההיסטוריה או מרשימת המועדפים שלנו וכו') מתרחש התהליך הבא:
1. המחשב שלנו שולח את הכתובת הטקסטואלית שכתבנו לשרת המחזיק את הרשימות המוזכרות לעיל.
2. השרת מתרגם את הטקסט לקוד בן 16 ספרות הנקרא IP בפורמאט XXX.XXX.XXX.XXX
3. השרת בודק באיזה אתר מתארח האתר שאליו ברצוננו לפנות לפי הרשימות שלו.
4. השרת פונה לשרת האירוח של האתר שאליו אנו רוצים לפנות ומבקש ממנו להעביר את התוכן שביקשנו למחשב שלנו.

אותו תהליך מתבצע בעת שליחת וקבלת מייל, אם כי במספר שינויים:
1. כאשר את/ה שולח/ת מייל, ההודעה יוצאת מתכנת המייל (אאוטלוק, אאוטלוק אקספרס או כל תכנה אחרת) ופונה לשרת המייל שלך (שרת המייל ידוע לתכנה שלך דרך ההגדרות במחשב).
1. השרת בודק בשרתי ה DNS  מי הוא שרת המייל (בשונה משרת אירוח האתר למרות שיתכן ומדובר באותו שרת) המחזיק את הכתובת המופיעה במייל.
2. אחרי זיהוי שרת המייל של הנמען הוא מעביר אליו את הודעות המייל.
3. שרת המייל של הנמען מחזיק אצלו את הודעת המייל
4. הנמען מבצע בדיקת מייל (ידנית או אוטומטית) בתכנת המייל שלו
5. תכנת המייל פונה לשרת המייל שלו (הידועה לו דרך ההגדרות במחשב או פונה בעצמו לשרת DNS) ומבקשת את כל המיילים החדשים
6. שרת המייל מעביר לתכנת המייל של הנמען את ההודעות החדשות

מעיון בתהליך המתואר ברור כי שרתי האתר ושרתי המייל שלך לא חייבים להיות אותה יישות.
בביצוע העברת המיילים שלך לגוגל אנו מבצעים בדיוק פעולה זו של הפרדת שרת האתר שלך משרת המייל שלך.

בשרתי ה DNS  (השרתים המחזיקים את הרשימות לעיל) אנו מגדירים את שרת המייל של גוגל כשרת המייל שלך ולא משנים את כתובת השרת המחזיק את האתר שלך.

באופן זה, מעתה המיילים שתשלח/י או תקבל/י יעברו דרך שרת המייל של גוגל ואילו האתר שלך ימשיך להתארח בחברת האירוח שעמה יש לך הסכם אירוח לאתר.

ראו בתמונות למטה הצגה גראפית של ההבדל בין שני המצבים.

יתרונות השימוש בשירות גוגל הינם :

1. עד 7 GB נפח דיסק למשתמש – נפח הגדול עשרות מונים מהנפח המוצע בדרך כלל
2. אי תלות בספק האירוח – יצירת שרת מייל עצמאי ובלתי תלוי בספק האירוח שלכם הוא יתרון גדול שכן בעת העברת האתר ממארח למארח שירותי המייל שלכם אינם נפגעים ואינם מושהים
3. שימוש בשירותים רבי העצמה של גוגל – בעת הקמת חשבון השרת שלכם אתם יכולים לעשות שימוש בשירותים רבים וטובים של גוגל כמו ניהול מסמכים על הרשת, ניהול לוח שנה ואירועים הניתן לשיתוף ואחרים.
4. עד 50 חשבונות מייל חינם – חשבון מייל ה��א למעשה הקצאת תיבת מייל נפרדת למשתמשים שונים. לדוגמא, ronny@atarimtr.co.il, yehuda@atarimtr.co.il  ו gideon@atarimtr.co.il הם שלושה חשבונות מייל נפרדים המשרתים שלושה אנשים בחברת אתרים ת.ר.
5. גישה למייל מכל מקום כולל מטלפונים ניידים – מאחר והשירותים של גוגל הם שירותי רשת ולא שירותי מחשב שולחני, כל הפעילות מתבצעת דרך הדפדפן שלכם. המשמעות היא שבכל מכשיר היכול להתחבר לאינטרנט ניתן לעבוד עם שירותים אלו כולל ניהול מסמכים ולוח שנה. אין זה עומד בסתירה לכך שתוכלו עדיין להשתמש בתכנת המייל השולחנית שלכם. ראו בסעיף הבא.
6. ניהול חשבונות המייל שלכם דרך אאוטלוק  – ראו מדריך הגדרות לאאוטלוק בכתובת http://www.atarimtr.co.il/tabid/67/…fault.aspx המסביר כיצד ניתן להמשיך להשתמש בתכנת אאוטלוק בדיוק כפי שהשתמשתם עד כה.

תצורת מצב בו שרת אירוח האתר שלך מחזיק גם את ניהול המיילים שלך:

 

תצורת מצב בו יש הפרדה בין שרת אירוח האתר שלך ושרת ניהול המיילים שלך

הלקוחות שמעבר למסך – שילוב האתר בתהליכי העבודה

לכולם יש אתר אינטרנט, אז??

אם נשאל למה צריך אתר אינטרנט אנחנו עשויים להתקל במבט תמה כתשובה. ברור שצריך. צריך הרי למכור! מה למכור? למכור כל דבר: את המוצרים של החברה שלנו, אם אנחנו חברה המייצרת מוצרים, או את השירותים שלנו – אם אנחנו חברה שעוסקת בשירותים או קהילה שבה חברים הנהנים משירותי הועד, או שרוצים למכור להם חוגים. למכור את התועלות שלנו, אם אנחנו עמותה שמטרותיה תועלות חברתיות, למכור את העצומות שאנחנו רוצים שיחתמו עליהן, למכור למכור למכור.

ובאמת, לכולם יש אתר אינטרנט – ומי שאין לו, מרגיש אולי קצת אשם, ואוטוטו יהיה לו אתר, כי הרי חייב להיות לו.

התרגלנו, כולנו, לחפש כל שירות ומוצר באינטרנט, והיינו רוצים להיות יכולים לבצע מקסימום פעולות בתנאי הנוחיות שהרשת מספקת לנו: לטפל בחשבון הבנק שלנו, לחדש את רשיון הנהיגה, לברר אם יש לנו נקודות ברישיון (הטופס של משרד התחבורה לא עובד!), להזמין כרטיסים לסרט (ולשלם עמלה…) – בכל שעה, מכל מקום, במחשב הנייד או דרך הטלפון – אתרי האינטרנט הם מקום שבו אנחנו מנהלים חלק נכבד מחיינו, ונוח לנו ככה מאד.

מי משקיע בשירותים באינטרנט?

הציפיה שלנו לקבלת שירותים באמצעות האינטרנט היא קודם כל מהגופים המוסדיים, הגדולים. אין בנק שיכול להרשות לעצמו לא לספק שירותים באתר. משרדי ממשלה משתפרים והולכים. חברות הביטוח משקיעות הון עתק בשכלול אמצעי האינטרנט עבור הלקוחות – הן הסוכנים, והן לקוחות הקצה.

הגורמים הללו משקיעים כסף גדול, והם יודעים למה – הכסף הזה מניב מכירות (אמרנו שכולם רוצים למכור…) ושומר על לקוחות קיימים, שמעדיפים לקבל את השירותים שלהם ברשת, כאמור.

אבל ההוצאה הכספית הזו גם מייעלת, ולכן חוסכת. לא נחדש דבר כשנגיד שפעולות רבות שדרשו בעבר זמן אדם מתבצעות היום על ידי מערכות ממוחשבות. עד לפני כמה שנים – המערכות הממוחשבות שבתוך הארגונים. היום – גם המערכות הממוחשבות שבין ארגון אחד לאחר, והמערכות הממוחשבות שבין הארגונים ובין הלקוחות.

אפשר להתחיל בקטן

מערכות המחשוב בחברות הגדולות ובמוסדות הן מערכות ענק – כמות תהליכי העבודה, המורכבות שלהם, רמות האבטחה הנדרשות, כל אלה מכתיבים, אכן, השקעה כספית ניכרת (ובכל זאת זה כדאי להם!). בחברות קטנות יותר, בעמותות ובקהילות, מערכות המחשוב הן לרוב פשוטות יותר. אפילו הרבה יותר פשוטות.

בחלק מהמקרים, טופס או כמה טפסים המעבירים את המידע מהלקוחות פנימה, לאנשים המטפלים במידע, יכולים לסייע בתהליך המכירה ובתהליכים תפעוליים מול לקוחות קיימים. תוכלו לקרוא עוד על שימוש בטפסים במאמר טפסים באתר במדור קו פתוח ללקוח.(המאמר יפתח בחלון נפרד כדי שתוכלו להמשיך לקרוא כאן).

במקרים אחרים, קיימים בארגון או בקהילה תהליכי עבודה מורכבים יותר, שהארגון בוחר לנהל באמצעות כלי מחשוב. כלי המחשוב האלה יכולים להיות כאלו שהארגון פיתח לעצמו, או מערכות שהארגון רכש – כמו מערכות ERP ,CRM או מערכות לניהול שירות לקוחות.

לא נכנס כאן לסיבות (פעמים רבות טובות) להטמעה של מערכות כאלה. אתרים ת.ר. לא עוסקת במכירה או בהטמעה שלהן (אם כי לחלקנו היסטוריה של עיסוק במערכות המנהלות תהליכים ארגוניים, ויש לנו חברים… אתם מוזמנים ליצור קשר אם תרצו לדבר על זה, ואולי נוכל להמליץ לכם על גורם מוכר, מומלץ ומתאים לצורך שלכם ).

לצורך המאמר הנוכחי, אנחנו מניחים שיש לכם כבר מערכת פנימית כלשהי.

אם אתם קהילה, למשל קיבוץ או מושב, יש לכם אולי מערכת שמנהלת את תשלומי התושבים או את ההרשמה לחוגים.אם אתם חברה, זו יכולה להיות המערכת  שמנהלת את הלקוחות שלכם או את ההזדמנויות והלידים, או המערכת שמנהלת את קיראות השירות של הלקוחות הקיימים, שרכשו מוצרים או שירותים, או אפילו המערכת שמנהלת את תהליך העבודה בפועל – והדוגמא של חברת גליל מערבי, שנתאר בהמשך, היא בדיוק כזו.

הלקוחות שמעבר למסך

בקצה תהליך העבודה יושבים הלקוחות – מקבלי השירותים. בדרך קסם צריכות להגיע הפניות שלהם פנימה – לתוך מערכות הניהול שלכם. מישהו עונה לשאלות שלהם בטלפון. מישהו נכנס למערכות המידע, בודק את סטטוס העבודה מול הלקוח, ומספק ממידע על הסטטוס הזה ללקוח שמתקשר. העבודה הזאת נעשית ממילא.

אם יש לכם אתר אינטרנט, עוד דבר קורה ממילא –  האתר שלכם משמש להעברת מידע. אתם מציגים בו מידע על המוצרים  ומידע על החברה עצמה. אבל כמה מידע אתם מציגים באתר ללקוח הספציפי? ללקוח הזה, שהתקשר ובקש לבדוק מה קורה איתו עצמו במערכות שלכם? האם אפשר להציג ללקוח הזה את המידע שלגביו הוא שואל?

כמה דברים מאפיינים את המידע הזה, הספציפי ללקוח:

1. הוא נמצא בתוך המערכות שלכם, כלומר – הוא מידע קיים.

2. המידע צריך להיות עדכני ומדוייק. בניגוד למידע על המוצרים או השירותים שלכם אותו אפשר לעדכן אחת לתקופה ומתאים לעדכן ידנית, כאן נדרש עדכון תכוף, אוטומטי.

3. המידע "מסווג" – ברוב המקרים אי אפשר להציג מידע של לקוח אחד ללקוחות אחרים, כלומר, נדרשת מערכת הרשאות מתאימה.

אם נוכל להגיע למצב שבו לקוח נכנס לאתר, תחת זיהוי ספציפי, ומסוגל לצפות במידע הדרוש לו – שיחקנו אותה. אם נוכל? לא היינו כותבים על העניין, אילולא זה היה אפשרי.

חברת גליל מערבי

חברת גליל מערבי מספקת שירותי לוגיסטיקה ללקוחותיה. בין השאר, אחראית החברה לאחסון מכולות יבוא ויצוא וכן אחסון והובלה של מלאי של השייך הללקוחות. לקוחות החברה מעוניינים לדעת מה מצב המלאי של כל אחד מהמוצרים המאוחסנים, ומה מצב המכולות המיועדות להובלה על ידי החברה.

את המידע הזה החליטה החברה לספק ללקוחות באמצעות אתר האינטרנט שלה. כל לקוח, בכל זמן, ומכל מקום, יכול להיכנס לאתר של החברה, להשתמש בשם המשתמש שלו ובסיסמה שניתנה לו, ולצפות בנתוני המלאי וההובלה שלו, מעודכנים לרבע השעה האחרונה, ללא מעורבות של איש שירות וללא השקעת זמן ומאמץ. כל לקוח רואה רק את המידע שלו עצמו – ו"עוור" למידע של הלקוחות האחרים.

"השירות הזה מקל על הלקוחות שלנו, ומקטין מאד את אי הודאות שלהם – האפשרות לדעת מה קורה בכל רגע מגדילה את רמת הבטחון, והיא למעשה שירות חשוב שהחברה מספקת ללקוחות", אומר חנן קופל, מנכ"ל החברה. "בעבר ניהלנו את המידע באמצעות מערכת שפותחה פנימית בחברה, ועם המעבר למערכת ERP מסוג פריוריטי (Priority), שדרגנו את הממשק לאתר האינטרנט. לא יכולנו להרשות לעצמנו פגיעה ברמת השירות המעולה שהלקוחות שלנו רגילים אליה, וברור היה לנו, שצריך להמשיך ולהציג את המידע העדכני לכל לקוח".

פיתוח הממשק החדש עבור החברה נמשך פחות מחודש, ולא היה כרוך בשינויים באתר החברה עצמו. מערכת ההרשאות היא חלק מהפלטפורמה המסופקת ללקוחות ממילא, כך שהתשתית להצגת מידע מאובטח ללקוחות קיימת. וכשתהליך העבודה מנוהל – גם המידע עצמו קיים.

שירות קריטי ללקוחות

חיבור המערכות הקיימות בארגון לאתר האינטרנט הוא אם כן לא בשמים – הוא אפשרי ונגיש. היכולת להעביר ללקוחות מידע "אישי" שהם זקוקים לו, ושהחברה נדרשת לספק אותו ממילא, היא לא רק שירות קריטי ללקוח, המעלה את ערך השירות של החברה עבורו, אלא גם גורם החוסך זמן וכסף לחברה.

ממשק מידע כזה אפשרי ממערכות שונות, ויעיל לתהליכים שונים. הוא מגשר בין הלקוח, היושב ספון במשרד או בבית, ובין מערך המחשוב של החברה, שאותו לא ניתן, ולעתים קרובות עדיף שלא – לחשוף ללקוח בצורה ישירה.

המידע האישי הופך את האתר לאבן שואבת ללקוחות, המקבלים באתר ערך מוסף ברמה גבוהה, ומתיחסים אליו כאל מקור מועיל, ולא רק כאל מקום שבו מנסה החברה למכור להם שירותים ומוצרים נוספים. בצורה כזו, כניסת הלקוחות לאתר חיונית עבורם בנקודות שונות בזמן, וכמובן מאפשרת לחברה לעשות באתר גם שימושים נוספים, שגרתיים יותר, כמו שמירה על קשר עם הלקוח, והצגת מידע בדחיפה.

השירותים האפשריים באמצעות ממשק המידע אינם מוגבלים רק ללקוחות הקצה, ומאפשרים "סגירת מעגל" בתהליכים הארגוניים גם מול גורמים רבים נוספים אתם עומדת החברה בקשר – ספקים, מפיצים, שותפים ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו כדי לברר מהם התהליכים הארגוניים הקיימים בארגון, בקהילה ובחברה שלכם, שאותם אפשר למכן בצורה כזו – כדי לשלב את אתר האינטרנט שלכם בתהליכים ובמערכת המחשוב. אל תהססו לפנות, סביר להניח שגם אצלכם – השילוב הזה הוא לא בשמים.

מה מחפשים לקוחות קבועים?

בואו נתחיל במה שהלקוחות הקבועים לא מחפשים. הם כבר לקוחות שלכם? אתם פותרים להם צורך? הם לא מחפשים מענה לצורך הספציפי הזה. לדוגמא, אם אתם מספקים שירותי כביסה, והלקוח הוא "קבוע" אצלכם, הוא לא מחפש עכשיו מי יכבס עבורו. את זה כבר יש לו, והפתעה! המישהו הזה הוא ממש אתם.

לכן, קידום האתר שלכם על המילה כביסה לא ישמח את הלקוחות הקבועים ולא יעזור להם בשום דרך.

ובכל זאת, הלקוח הזה, שמכבס אצלכם, רוצה אולי גם לגהץ. אז אולי הפתרון הוא לקדם את האתר על המילה גיהוץ במנועי החיפוש? בזזזזזזזז. טעות. אם הלקוח הקבוע שלכם הולך למנוע החיפוש כדי למצוא מי יגהץ עבורו, אתם שווים מבחינתו באזור הגיהוץ לכל ספק אחר. הפסדתם את היתרון האדיר שיש לכם מול הלקוח הקבוע!

אם, לעומת זאת, ניתן ללקוח הקבוע ערך קבוע באתר, הוא יכנס פעם אחר פעם, וכשיחליט לחפש גיהוץ, הוא כבר בפנים – באתר שלכם. לחיצה קטנה, ואתם מוסיפים שירות נוסף לרשימת השירותים הקיימים מול הלקוח הזה.

ערך קבוע ללקוח של מכבסה יכול להיות הסברים על כביסה ותועלתה, טיפים שונים וראיונות עם אודטה. כל אלה חשובים אבל לא מייצרים הבדל מהותי בין הלקוח הקבוע ובין לקוחות אחרים. ללקוח לא נוצרת תחושת קשר ייחודית, ואנחנו צריכים לסמוך על זה שטיפים באמת מעניינים אותו. לפעמים זה נכון. אם אתם כאן, אתם כנראה קוראים בלוג שלנו. אנחנו מספקים לכם מידע זהה כאן – בין אם אתם לקוחות שלנו, ובין אם אתם מתעניינים אחרים.

מילת הקוד כאן היא פרסונליזציה. התאמה של התכנים באופן אישי ככל שניתן. תחושה של הלקוח שאנחנו מדברים ישירות אליו, קולעים בדיוק למה שמעסיק אותו, חוסכים לו זמן ומאמץ, משרתים אותו אישית – גם אם על האינטרנט.

אבל הקשר החזק ביותר הוא כאשר אתם מציגים ללקוח מידע אישי, ספציפי, שמתאים לו ורק לו.

ידיעונים (ניוזלטרז) קבועים יודעים לעשות פרסונליזציה וליצור תחושה של קשר – נדבר על זה. אבל ידיעונים תלויים במועדים שאתם קובעים – אתם הצד האקטיבי ששולח אותם – וזה יתרון, אבל גם חסרון.

שוב נניח שאתם מכבסה. אתם רוצים להודיע ללקוח מתי מוכנים הבגדים שנתן לכביסה. אהה, אפשר לשלוח אליו אימייל.  אבל אז הלקוח בחוסר ודאות עד שהאימייל נשלח. אולי האימייל פשוט לא הגיע? אולי הבגדים שלי מחכים ומתגעגעים ואני לא בא?לא מספיק טוב.

אפשר ללכת מהכוון האחר – בכל שעה ביום, אם יכנס הלקוח לאתר, יוכל לראות אם הבגדים שלו כבר מוכנים. עכשיו השליטה בידיים שלו – כל פעם שהוא תוהה אם הבגדים מוכנים, הוא יכול מייד ועכשיו לבדוק באתר שלכם מה התשובה.

לבדוק באתר שלכם – כלומר, להכנס, להזין את שם המשתמש והסיסמה שלו, ולראות אך ורק את הבגדים שלו – אולי את היסטוריית הכביסות שלו, אולי טיפים שמתאימים לסוגי הכביסה שמאפיינים דווקא אותו, ובודאי, בעדינות, גם תזכורת לשירותים הנוספים שאתם נותנים.

אם הוא נכנס אליכם כי הוא בחר, כי הוא באמת רוצה לקבל מידע – סביר שיהיה הרבה יותר פתוח לחשוב על הגיהוץ שאתם רוצים להציע לו. הוא בדיוק חווה שביעות רצון מרמת השירות שלכם. היתרון שלכם על כל יתר החברות המציעות גהוץ ברור לו לחלוטין. אתם המכבסה שאצלה אפשר לדעת בכל רגע מה המצב! אתכם הוא עובד, על האתר שלכם הוא סומך – איפה זה, ואיפה תוצאות של מנוע חיפוש?

במקרה של עסק שמספק שירותים קצת יותר מורכבים – מדובר במידע על התהליכים שמתרחשים ביניכם ובין הלקוח. למשל, מצב הטיפול בתקלות שעליהן דווח הלקוח – אם אתם חברת תוכנה. אילו תקלות שהוא דווח עליהן אכן הוכרו כבגים. אילו מיועדות להפתר באיזו גירסה.

אפשר לשחק בזה – אתם תגידו סוג של עסק, נחשוב ביחד מה השירות הייעודי, האישי, שהעסק הזה יכול להעניק באמצעות האתר. כי האישי הזה הוא בדיוק מה שהלקוחות הקבועים מחפשים. ובדיוק מה שגם אתם מחפשים, כדי להפוך את הלקוחות שלכם לקבועים.

אתרים שעושים – אתרים עם ערך מוסף

מעבר למובן מאליו

כולם צריכים אתר אינטרנט. זה המובן מאליו. האתר צריך לשרת את תדמית העסק. גם זה ידוע. אבל האם החברה שלכם יכולה להרשות לעצמה להשאר עם אתר שהוא תדמיתי בלבד?

בעבר, הוקמו אתרים – ונשארו כפי שהוקמו. המומחיות שנדרשה כדי לשנות את תכני האתר היתה רבה, והשימוש באינטרנט על ידי הקהל הרחב לא הצדיק את השקעת המאמץ הרבה. אבל זה היה ונגמר. היום הטיפול בתוכן נעשה באמצעות מערכות ניהול תוכן ידידותיות, וכשהתוכן קיים – ניתן לעדכן אותו בקלות באתר, ולהפוך את האתר לעדכני, מעניין, מושך לקריאה, ונגיש למנועי החיפוש.

אנחנו מקווים שגם זה כבר מובן מאליו – אתרים חייבים לאפשר עדכון פשוט וקל.

אז מה בכל זאת הצעד הבא? הצעד הבא הוא אתרים שעושים. אתרים שמלווים פעילות שוטפת, ומהווים זרוע של הארגון אל העולם הרחב, שבו נמצאים הלקוחות הפוטנציאליים שלכם, המשקיעים, הלקוחות הקבועים, הספקים, המפיצים ואחרים.

כדי להגדיל את העסק אתם ודאי משקיעים מאמצים גדולים בקשר עם כל אלה. את המאמצים האלה אפשר לייעל. אפשר לקדם. אפשר לעשות שימוש חכם באתר, ולהגיע היישר למשרד הלקוח או לביתו, באופן קבוע.

ערך מוסף משמעותי

כדי להפוך את האתר לאבן שואבת לקהל הרחב, נדרש הרבה יותר מקידום של האתר. הקידום חשוב, ואתם מוזמנים לקרוא עליו עוד כאן. אבל צריך לטפל בעוד שני נושאים חשובים, גם עבור מי שכבר מצא אתכם בגוגל, גם עבור מי שמגיע אליכם ישירות – ובעיקר עבור מי שכבר מכיר אתכם, ועובד אתכם באופן קבוע:

א. נדרש לטפל בנושא ההמרה – אתר שעושה הוא אתר שגורם ללקוח הפוטנציאלי לנקוט בפעולה. תוכלו לקרוא עוד על נושא ההמרה ועל פעילות לקוח באתר בידיעון שלנו.

ב. נדרש לטפל בנושא הערך המוסף – אתר שעושה מכיל ערך מוסף לקהל היעד שתבחרו, באופן שיגרום להם לשוב אל האתר, ולבחור לעבוד באמצעותו. כדי להביא לזה, צריך להגדיר מה הערך המוסף המשמעותי לקהל היעד. ללקוח הקבוע, למפיץ, לזכיין, לספק.

לבחור לעבוד באמצעות האתר

מתי הלקוח מתקשר אליכם? לאיזה מידע הוא זקוק מכם? מתי מתלבט המפיץ בין מוצרים שלכם ובין מוצרי מתחרים?

אם תבחנו את תהליכי העבודה שלכם, תוכלו לראות שיש נקודות לא מעטות שבהן הלקוח שלכם פונה אליכם טלפונית או במקרה הטוב, באימייל, ונקודות אחרות שבהן הייתם רוצים שיפנה. הייתם רוצים שיקבל מכם מקסימום אינפורמציה לפני שהוא מפנה תשומת לב למתחרים. הייתם רוצים שיקבל מענה לשאלות שונות לפני שהוא מרים את הטלפון.

כדי להגיע למצב הזה, האתר נדרש להיות הרבה מעבר לאתר תדמיתי, ואפילו מעבר לאתר המנהל תוכן. האתר צריך להכיל יכולות – פונקציונליות – שמאפשרת פעולות ומעבירה מידע מבפנים, מתוך החברה, החוצה, אל כל המשתמשים באינטרנט.

אם נצליח להגיע למצב הזה, הלקוח יבחר לעבוד באמצעות האתר. האתר שלכם יהפוך למקום שאליו הוא פונה כשיש לו תהיות ושאלות כלליות, מקצועיות, ושאלות אישיות, שהתשובה עליהן נוגעת אליו ספציפית.

שאלות כמו:

  •  מה קורה עם המלאי שלי? הגיע? נשלח?
  • מה עם הפניה שלי לשירות או תחזוקה? האם היא מטופלת?
  • אילו ארועים/הדרכות אתם מקיימים בתקופה הקרובה? האם ניתן להרשם? איך?
  • אילו מוצרים שלכם נגישים כרגע? מה המחירים? מה ההנחה שלי?
  • איך משתמשים במוצר? איך מטפלים בו?

ועשרות שאלות נוספות שרלבנטיות לתהליכי העבודה בארגון שלכם – כולן יכולות לקבל מענה אינטרנטי, ולחסוך טיפול אישי – בכל לקוח בנפרד. המידע האישי נחשף לכל לקוח על פי ההרשאות שלו – כלומר, לקוח איננו יכול לצפות בפרטים של לקוח אחר. כמו שאתם ודאי מבינים, צורת עבודה כזו מייעלת מאד את תהליכי העבודה, וחוסכת זמן וכסף, אבל היא מייצרת תועלת נוספת חשובה: היא מייצרת לקוח שבע רצון.

שביעות הרצון של הלקוח

שביעות הרצון של הלקוח חשובה לכולנו. אנחנו יודעים, כי אמרו לנו וכי זו החוויה האישית של כל מי מאיתנו שנדרש למכור ללקוחות, שהרבה יותר קל למכור ללקוח קיים שלנו מאשר ללקוח חדש. כדי להפוך את הלקוח ללקוח חוזר, אנחנו רוצים להשיג שביעות רצון שלו. תחושה שהשירות שהוא קיבל מצויין, וקשר – תחושה של קשר עם החברה שלנו, שתגרום לו להאמין שאנחנו הפתרון הכי מוצלח בשבילו.

מידע אישי שהלקוח יכול לקבל – מידע שנוגע ישירות אליו, הוא דרך מצויינת להשגת שביעות רצון כזו. אין צורך לקלוע לשעות השירות שלכם כדי לדעת מה שלום קריאת השירות. אין צורך לחכות בטלפון למענה כדי לדעת מה שלום המשלוח או המלאי. האתר שלכם זמין לו בכל עת, בלילה וביום, והופך את השירות שלכם לנגיש יותר, אישי ופשוט לשימוש – כך שהלקוח מרגיש שמטפלים בו כל הזמן. וזה, כידוע, אחד הפקטורים המשפיעים ביותר על תחושת שביעות הרצון.

אבל במתן המידע האישי אנחנו משיגים תועלות נוספות להגדלת העסק, שהראשונה והחשובה שבהן היא היכולת שלנו לחשוף לעיני הלקוח מידע נוסף שחשוב לנו להביא אליו. כלומר – אם אתר האינטרנט שלנו מספק ערך מוסף ללקוח, אנחנו, כחברה, מקבלים ערך מוסף עצום! אנחנו זוכים להעביר אל הלקוח מידע שברגיל היינו צריכים לעבוד מאד קשה כדי להעביר אותו אליו: מוצרים חדשים, מבצעים, יכולות שלנו, אפשרויות שונות לרכישה נוספת וחוזרת של הלקוח מאיתנו.

ערך מוסף עצום לחברה

רק חשבו כמה מאמץ מושקע בדרך כלל בהבאת עסקאות חוזרות כאלה, כמה מאמץ מושקע בהעברת מידע לצורך קידום של עסקאות חוזרות אל הלקוחות הקיימים שלכם – ותוכלו להבין מה הערך הכספי של היכולת הזאת עבורכם.

עד כאן סקרנו שתי תועלות עקריות וחשובות של אתר שעושה:

  • ייעול של תהליכי הטיפול בלקוחות (או הספקים, או המפיצים וכולי)
  • חשיפה מבוקרת של מידע ללקוחות הקבועים – כולל מידע על אפשרויות והזדמנויות לעסקאות חוזרות

וכמובן, קיימות תועלות נוספות:

אם האתר שלנו הוא מקום קבוע לביקורים של לקוח – הלקוח "נקשר" אלינו. הוא מרגיש שייך אלינו. ה"דביקות" הזו היא הרבה מעבר לשביעות רצון – היא כלי חשוב להמשך העבודה ולהצלחות חוזרות.

הלקוח מרגיש שייך לא רק לחברה אלא לקבוצת "הלקוחות של החברה" – כל אלה שיש להם הזכות המיוחדת להכנס ולצפות במידע. הוא מקבל מכם שם משתמש וסיסמה, והופך חלק אינטגרלי מסוג של "מועדון נבחר". רק חשבו על הערך הכספי של "מועדון" כזה.

אנחנו משיגים תנועה לאתר (ראו סעיף קידום…)

צאו וחשבו את הערך הכספי של כל התועלות האלה עבורכם. האם אתם יכולים להרשות לעצמכם לוותר על יכולות כאלה?

אז מה צריך לעשות

כדי להפוך אתר ל"אתר שעושה" צריך לזהות, קודם כל, את נקודות הערך המוסף האפשרי לקהל היעד החשוב ביותר עבורכם: לקוחות קיימים, ספקים, מפיצים וכולי. בתהליך הזיהוי מגלים מהן השאלות של קהל היעד הזה, שאנחנו נותנים עליהן מענה באופן קבוע. מה יגרום להם למוטיבציה החזקה ביותר להכנס באופן קבוע לאתר.

כדאי לחשוב על שאלות כמה שיותר אישיות, ספציפיות ללקוח. כאלה שדורשות מהלקוח מאמץ לקבל עליהן תשובה. גם אם מנגנון השירות שלכם מעולה – עבור הלקוח, ההמתנה למידע על סטטוס הטיפול בו היא מאמץ. הרמת הטלפון וחיוג אליכם – מאמץ גדול. איפה אתם יכולים לחסוך ללקוח מאמץ כזה?

אחר כך צריך לאפיין את המענה המיטבי ולבחון את המידע הנוסף שהיינו רוצים להציג ללקוח.

ואז – כמובן – ליישם. היישום כולל דרישות תשתית, כמו מערכת הרשאות גמישה ופשוטה לשימוש, לעתים נדרשות יכולות פיתוח על גבי התשתית – כדי להתחבר למערכות קיימות בארגון שלכם (ERP, CRM, מערכת לניהול השירות וכולי). לעתים ניתן לממש את היכולת במלואה באתר עצמו (שירות ותחזוקה יכולים להיות דוגמה טובה לכך).  לעתים אנחנו יכולים לספק ללקוח מידע שחשוב לו באופן קבוע (ידיעון או ניוזלטר), ובכך ליצר את הקשר.

כלומר, השלב הראשון הנדרש הוא לענות על – מה רוצים לעשות, וזה תהליך האפיון. אם אתם רשומים לידיעון שלנו, אתם מוזמנים לקרוא עוד על אפיון, מה הוא דורש ואיך עושים אותו כאן. ויותר מזה, אתם מוזמנים להרשם לידיעון שלנו. סגרנו זמנית את ההרשמה – והיא תפתח שוב בעוד שבוע. שבוע זה דקות…

עוד על קידום האתר – SEO שלכם: כלים ומדידה

במאמר הקודם בסידרה  עסקנו בהסבר על אופן פעולת מנועי החיפוש ובראשם גוגל, ונתנו טיפים למנהלי האתרים כיצד לשפר את מיקומם בתוצאות החיפוש (SEO). אם טרם קראתם אותו, אנחנו ממליצים להתחיל ממנו, ולהמשיך במאמר זה – בו נעסוק בפן חשוב אחר של הנושא: כלי המדידה העומדים לרשותנו לבחינת תוצאות השיפורים והמאמצים שלנו לקידום האתר במנועי החיפוש.

כלי מדידה

כאשר אנו מקדמים את האתר שלנו במנועי חיפוש (המונח המקצועי הוא אופטימיזציה למנועי חיפוש או באנגלית SEO Search Engine Optimizaton) נרצה לקבל מושג טוב על השפעת הפעולות שלנו בהקשר לכך. על הקוראים לזכור כי פעולת קידום אתר ברמת המשתמש שאינו מומחה לקידום אתרים הינה בעיקרה תהליך של ניסוי וטעייה. אין הכוונה כאן לכך שהתהליך חייב להיות ארוך ומתיש אלא שבניגוד לחברה המתמחה בקידום אתרים המתחייבת על קידום מילות מפתח שהוגדרו מראש, מנהלי האתר מעוניינים להבין גם מהן מילות המפתח הנכונות לאתר שלהם. מילות המפתח, כזכור, צריכות לענות על שני אלמנטים:

1. כאשר אדם נכנס לגוגל ומבצע חיפוש רלוונטי לתכנים באתר שלנו מה יהיו בדרך כלל המילים שיכתוב לצורך החיפוש

2. מה הם התכנים באתר שלנו שאנו רוצים לקדם

לכאורה, שתי נקודות אלו טריוויאליות, אולם בתהליך הניסוי והטעייה של בחירת המילים המקודמות נגלה לעיתים קרובות כי נכונות לנו הפתעות. נגלה למשל שמונח שחשבנו כי מחפשים בגוגל יתעלמו ממנו הוא דווקא מונח העולה בחיפוש לעיתים קרובות. במקביל, יתכן ונראה כי המיקוד של התכנים שלנו אינו מותאם היטב לאופן החיפוש שמבצעים המחפשים בגוגל. הרחבנו יותר בנושא זה במאמר הקודם ורק נזכיר כאן שוב דוגמא אחת להמחשת העניין. בתיאור שאנו נותנים לתמונה ובטקסט האלטרנטיבי שלה (ALT) המלצנו לכתוב היכן שאפשר "תמונה של…" מאחר והנסיון בניתוח אופן החיפוש של תמונות בגוגל מראה כי רבים מהמחפשים כותבים בשורת החיפוש "תמונה של…" ולאו דווקא את מילת החיפוש לבדה. כמובן שנרצה לדעת על תבניות חיפוש מסוג זה בהקשר לאתר שלנו.

כלים המאפשרים לנו בקרה וניתוח של מילות החיפוש שמהן הגיעו מבקרים לאתר שלנו יחד עם היכולת לראות שינויי מגמה בכמות הכניסות, נקודות הכניסה, ולא פחות חשוב – האם מבקרים שנכנסים לאתר אכן נשארים בו הם, אם כן, הכרח.

לוג האתר

לוג האתר עומד לרשות לקוחותינו לצפיה בפעילות באתר ונמצא בתפריט "ניהול הפורטל – לוג האתר". כלי זה מאפשר צפיה בפעילות מבקרים באתר ונותן מושג בסיסי בלבד על פעילות זו. אנו ממליצים שלא להסתמך על רכיב זה ככלי לניתוח.

עבודה עם גוגל אנליטיקס

הכלי המרכזי שאיתו אנו עובדים בניתוח הכניסות לאתר הוא גוגל אנליטיקס Google Analytics. זהו כלי שפותח על ידי גוגל במטרה לאפשר לבעלי אתרים ניתוח כניסות וכדרכה של גוגל הם יצרו כלי חינמי בעל יכולות יוצאות דופן. עוד דבר שגוגל עשתה במקרה זה כדרכה הוא, שהאופן שבו הכלי מיושם כך שגוגל אוספת "על הדרך" נתונים ממיליוני אתרים בעולם המשתמשים בכלי וצוברת בידיה כוח רב בשל כך. כמובן שהאפשרות שלא לעשות שימוש בכלי זה שמורה לכל אחד אך אנו ממליצים להשתמש בכלי מאחר ותועלתו רבה מאוד.

איך זה עובד?

תהליך איסוף הנתונים על האתר שלך כאשר משתמשים בגוגל אנליטיקס הוא פשוט אך חכם. להלן הסבר קצר ולאחר מכן פירוט הפעולות ודרך השימוש ביכולות גוגל אנליטיקס.

  1. תחילה יש להירשם עם שם משתמש וסיסמא בגוגל אנליטיקס ולציין את פרטי האתר שלך (ללקוחותינו, אנו נשמח לבצע עבורכם את התהליך כולל הפעולות הבאות. פנו אלינו.)
  2. גוגל יבקש מכם לאמת את בעלותכם על האתר על ידי כך שתשימו קובץ עם שם מיוחד לכם באתר
  3. לאחר מכן תקבלו שתיים שלוש שורות קוד ובתוכן מחרוזת עם קוד ייחודי לאתר שלכם
  4. כעת יש להשתיל את המחרוזת באתר כך שהיא תופיע בכל דף באתר, נשמח לעשות את זה עבורכם
  5. מעתה, בכל פעם שמבקר/ת נכנס/ת לדף באתר שלכם, הקוד שהשתלנו שולח לגוגל איתות עם פרטים על הכניסה.
  6. בגוגל, מנתחת המערכת את הפרטים שנאספו וכאשר אתם נכנסים לחשבון שלכם, מציגה אותם בהתאם לסוג הדוח שאתם מבקשים.

    השתלת הקוד כך שיופיע בכל דף באתר שלכם חושפת למעשה את כל נתוני התנועה שלכם לגוגל כפי שציינו קודם. אנו דואגים לכך שלא מדווחות כניסות לדפים על ידי מנהלי האתר, כדי למנוע עוות של הנתונים.

שימוש בגוגל אנליטיקס

לאחר שביצענו את הפעולות של השתלת הקוד והחשיפה לגוגל אנו מוכנים לצפות בדוחות הכניסות לאתר. שימו לב שיש להמתין לפחות מספר ימים עד שנאספים מספיק נתונים מהאתר שלכם כדי לראות דוחות משמעותיים. כמו כן, הנתונים מנותחים בגוגל כל יום בחצות כך שלא תוכלו לראות תוצאות של היום לפני חצות. (על כלי להצגת תוצאות בזמן אמיתי נספר באחד הגיליונות הבאים. על פי רוב, יום אחד אחורה מספיק בהחלט לניתוחים המשפיעים על ניהול האתר)

נעבור לשימוש באתר גוגל אנליטיקס. תחילה יש להיכנס עם שם המשתמש והסיסמא שלכם בגוגל (חשבון בג'ימייל יספיק) לכתובת הבאה: http://www.google.com/analytics/

טיפ: הוסיפו את האתר למועדפים שלכם על מנת שתוכלו להיכנס באליו בכל עת בקלות.

נקיש על הכפתור “Access Analytics” ולאחר מכן נכתוב את שם המשתמש והסיסמא שלנו ונקיש לכניסה.

התמצאות

המסך הראשי מציג לפנינו רשימה של האתרים הנמצאים תחת החשבון שלנו. נתוני האתר שלכם, ושלנו, הם נתונים חסויים, בעיקר אם האתר הוא מסחרי, לכן נעשה כאן, ובכל התמונות בהמשך, שימוש בנתוני אתר דמה.

 

המסך הראשי בגוגל אנליטיקס Google Analytics

נקיש על שם האתר לכניסה לדוחות ונקבל את המסך הבא:

לוח הבקרה

לאחר שהקשנו View Reports יוצג בפנינו לוח הבקרה. מאחר ולוח זה מכיל מידע רב נתבונן בו בשני שלבים.

 

לוח הבקרה בגוגל אנליטיקס Google Analytics

התרשים בחלק העליון מייצג את מספר הביקורים (visits) באתר שלך. ביקור הוא כל כניסה לאתר שלך. כלומר אדם אחד שנכנס לאתר שלך מספר פעמים ביום יגדיל את מספר הביקורים המדווח. עוד נשוב לחלק זה מאוחר יותר אולם יש לשים לב כי התצוגה כאן מתייחסת לתקופה מוגדרת המוצגת בחלק העליון מעל התרשים (אינו מוצג בתמונה). ריחוף עם העכבר על נקודה בתרשים יראה לנו את מספר הביקורים באותה נקודת זמן. למתקדמים: ניתן להשפיע על הנתונים המופיעים בתרשים באמצעות בחירה מתפריט Advanced Segments המופיע בחלקו העליון הימני של המסך. לעת עתה נמשיך בפעולות הבסיסיות.

Site Usage

מתחת לתרשים ניתן לראות סיכום של הסטטיסטיקה תחת הכותרת Site Usage

Visits – סקרנו למעלה. בתרשים בתמונה היו 578 ביקורים בתקופה המוצגת.

Pageviews – מספר הדפים שנצפו באתר בתקופה. צפיה בדף היא כל צפיה של מבקר בדף באתר. כאשר מבקר נכנס לאתר או עובד מדף אחד לדף אחר באתר מונה הצפיה עולה ב 1 בטבלה למעלה רואים כי באתר זה נצפו 1335 דפים בתקופה.

Pages/Visits – מציג יחס בין Visits  ל Pageviews במקרה שלנו היחס הוא 2.31 זהו מידע חשוב שכן שכן הוא מצביע על מספר הדפים הממוצע שמבקר באתר שלך צופה בכל כניסה. לדוגמא אם היו 2000 כניסות ו 4000 צפיות בדפים, המשמעות היא שבממוצע כל מבקר שנכנס לאתר צפה ב 2 דפים.

Bounce Rate – נתון זה חשוב במיוחד ומתאר את החלק היחסי של המבקרים באתר שהגיעו לאתר, אך יצאו כפי שנכנסו, מבלי לצפות בדפים נוספים. יחס זה מצביע על מידת העניין שמגלים המבקרים באתר שלכם, והוא קשור בצורה הדוקה ליכולת האתר "למכור", בין אם מכירה זו כשמה כן היא, מכירה של שירותים או מוצרים, ובין אם המכירה היא של רעיונות. בהקשר זה נשים לב בהמשך הניתוח לדוח על הדפים באתר שאליהם מגיעים מבקרים מחוץ לאתר. ככל שיחס זה נמוך כך אנו יותר מרוצים מפני שיחס נמוך מצביע על גילוי עניין גבוה יותר בתכני האתר הגורם למבקרים לבדוק דפים נוספים בו מעבר לדף הכניסה שלהם. (שימו לב שדף הכניסה לא חייב להיות דף הבית)

Avg. time on site – הזמן הממוצע שבו שוהה מבקר באתר שלך. ככל שזמן השהיה באתר גבוה יותר כך מצבנו טוב יותר, כמובן.

% New visits – אחוז המבקרים באתר בפעם הראשונה. ניתוח נתון זה תלוי בסוג האתר שאתם מנהלים. על פי רוב, אנחנו מעוניינים במבקרים חוזרים באתר, כך שהיינו רוצים להגיע לאחוז נמוך יותר של ביקורים חדשים.

כל הסטטיסטיקות הללו מכילות מידע נוסף ומפורט יותר וכדי לצפות בו יש להקיש על הקישור.

נעבור לשלב השני בניתוח הדוח:

 

דוחות בגוגל אנליטיקס Google Analytics

טבלת Visitors Overview  – מציגה את מספר המבקרים השונים שביקרו באתר שלך בתקופה האמורה. נתון זה שונה מהנתונים הקודמים בכך שהניתוח מבחין בין מבקרים שונים ואם מבקר חזר בתוך התקופה מספר פעמים לאתר הוא עדיין נספר כמבקר אחד. זכרו כי מבקר באתר יכול להיות גם רובוט אינדקס של מנוע חיפוש.

טבלת Map Overlay – מציגה את המיקום הגיאוגראפי שממנו הגיעו המבקרים לאתר שלך

טבלת Traffic Sources Overview – מציגה כיצד מצאו מבקרים את האתר שלך (מנועי חיפוש, הפניות מאתרים אחרים, הגיעו ישירות אליך על ידי הקלדת כתובת ידועה)

טבלת Content Overview – מציגה את הדפים הפופולאריים ביותר באתר שלך לפי מספר הביקורים בהם. הסימן / מייצג את דף הבית.

עבודה עם תרשימים

כפי שציינתי קודם ריחוף עם העכבר על אחת הנקודות בתרשים מציגה ריבוע ובו מספר לאותו היום. כאשר נכנסים לאחד התרשימים בהקשה מהדף המוצג קודם מקבלים את נתונים שלו. ריחוף על נקודה באותה עקומה תציג את המספר הרלוונטי, מספר הביקורים בעקומת Visits, מספר הדפים שנצפו בעקומת Pageviews וכן הלאה.

בראש הדף מימין תוכלו לראות את התקופה אליה מתיחס הדוח הנצפה:

 

תקופת הדוח בגוגל אנליטיקס

בחירת טווח התאריכים חשובה מאד לניתוח שאתם עושים. אם עשיתם שינוי באתר (הוספתם תוכן, שיניתם את מילות המפתח, או עיצבתם מחדש את דף הבית) בתאריך מסויים ואתם רוצים לבחון את השפעתו, שימו לב להשוות את התקופה שלפני השינוי לזו שלאחריה. כשאתם בוחרים לעשות שינוי כזה, בצעו אותו מתוך מחשבה על סוג ההשפעה לה אתם מצפים. האם אתם מצפים לראות עליה במספר הכניסות? ירידה ב Bounce rate? כך תהפכו את הניתוח לאחור למשמעותי. באחד הגיליונות הקרובים נסביר על בניית דוחות ייעודיים, המאפשרים ניתוח משמעותי מיידי ובינתיים, שוב – בחזרה לבסיס:

הקישו על החץ מימין לטווח התאריכים (מסומן באדום בתמונה כאן) כדי להרחיב את אפשרויות התצוגה.

 

שינוי טווח תאריכים בדוח גוגל אנליטיקס

כדי לשנות את טווח התאריכים שיוצג יש להקיש על תאריך ההתחלה ולאחר מכן על תאריך הסיום של הדוח שבו אנו מעוניינים. בתמונה  בחרתי את טווח התאריכים 3 באוגוסט עד 22 באוגוסט.

ניתן לבצע את אותה פעולה גם על ידי הקשה בתיבות ה Date Range מימין או בחירה ב Time Line וגרירת הידיות המתאימות לצדדים.

 

שינוי טווח תאריכים בדוח גוגל אנליטיקס Google Analytics

לאחר בחירת הטווח הקישו Apply להחלתו והעקומה תתעדכן בהתאם או הקישו על Cancel והעקומה תישאר כפי שהיא.

זוהי דרך טובה לעבור על נתונים מחדשים רבים. שימו לב כי במעבר בין עקומות שונות ומסכים שונים טווח התאריכים נשמר כל עוד לא שיניתם אותו.

עד כאן להפעם. כמו שניתן לראות מהכתוב עד כאן לגוגל אנליטיקס יש הרבה מאוד מה להציע. צורת העבודה שהוצגה כאן מתאימה לדוחות השונים, וכדאי לעבור על שלל האפשרויות המוצעות על ידי גוגל, ולתרגל ולהתרגל לניתוח תקופתי של השימוש באתר שלכם.